157
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. "שנאה מקלקלת את השורה"
מן הפסוק1 "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילך עם שרי מואב" מצטט רש"י את המילים "ויחבוש את אתונו" ומפרש: "מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו, אמר הקדוש־ברוך־הוא: רשע כבר קדמך אברהם אביהם, שנאמר2: וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו".
לכאורה, אין מובן: כפי שמציין רש"י, בלעם עשה זאת מפני "שנאה" לישראל, והשנאה "מקלקלת את השורה", ואילו ההמשך3 "אמר הקדוש־ברוך־הוא רשע כבר קדמך אברהם אביהם" מדבר אודות הרצון לקיים את ציווי ה'?
את הענין של "שנאה מקלקלת את השורה" אצל בלעם, אנו מוצאים מספר פעמים בדברי חז"ל4, אך ההמשך "אמר הקב"ה...", כפי שמובא בפירוש רש"י, מופיע רק במדרש על פסוקנו5, וכך נאמר שם6: "וישכם7, קדם ועמד בזריזות, הוא בעצמו8, אמר לו הקדוש־ברוך־הוא: רשע כבר קדמך אברהם אביהם לעקוד את יצחק בנו (שנאמר9) וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו".
הערות
- 1. פרשתנו כב, כא.
- 2. וירא כב, ג.
- 3. בדפוס ראשון ובב' כת"י רש"י (שתח"י) ליתא ההמשך "אמר הקב"ה כו'". אבל בדפוס שני וכו"כ כת"י רש"י הובא גם ההמשך, כבפנים (אלא שבכמה מהם ליתא "שנאמר". וראה לקמן הערה 9).
- 4. סנהדרין קה, ב; ב"ר פנ"ה, ח; וראה מכילתא בשלח (יד, ו) – הובאו לקמן בפנים (סעיף ג' וה').
- 5. במדב"ר פ"כ, יב בסופו. תנחומא (ותנחומא באבער) פרשתנו ח (יא).
- 6. במדב"ר שם.
- 7. כ"ה בבמדב"ר שלפנינו. ובתנחומא (ועד"ז בתנחומא באבער) הלשון: מיד השכים בבוקר שנאמר ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו (וכנסמן ברש"ש לבמדב"ר שם).
- 8. ובתנחומא (ותנחומא באבער) שם (במקום "קדם .. בעצמו"): וכי לא הי' לו עבד ולא שפחה אלא מרוב שנאה ששנא את ישראל קדמתו ועמד בזריזות הוא בעצמו.
- 9. כ"ה בתנחומא. וראה גם סוף הערה 3 – ב' נוסחאות אלו בפרש"י.
- 10. ועד"ז בתנחומא הנ"ל – אף שמפורש שם (כנ"ל) מרוב שנאה ששנא את ישראל.
- 11. להעיר שבת"א ותיב"ע תרגמו ויחבוש (את אתונו) – וזריז (ית אתני'). וכן תרגמו (וירא שם) "ויחבוש את חמורו" של אברהם (אבל בפרש"י שם פי' "וישכם" – נזדרז למצוה. ועל תיבת "ויחבוש" פי' – "הוא בעצמו ולא צוה לאחד מעבדיו שאהבה מקלקלת השורה". וראה לקמן בפנים). משא"כ בפ' תצוה (כט, ט) "וחבשת להם מגבעות" תרגמו באופן אחר. וראה ספר השרשים לר"י בן ג'נאח ולהרד"ק ערך חבש. ואכ"מ.
בראשית רבה נ״ה:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ (בראשית כב, ג), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה דִּכְתִיב: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וגו', וְלֹא הָיָה לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. וְשִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, כא): וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתֹנוֹ, וְלֹא הָיוּ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כט): וַיֶּאֱסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו, וְכִי לֹא הָיָה לְיוֹסֵף כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה. שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה, דִּכְתִיב (שמות יד, ו): וַיֶּאֱסֹר אֶת רִכְבּוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים, אֶלָּא שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי תָּבוֹא חֲבָשָׁה וְתַעֲמֹד עַל חֲבָשָׁה, תָּבוֹא חֲבָשָׁה שֶׁחָבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ לֵילֵךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, י): וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וגו', וְתַעֲמֹד עַל חֲבָשָׁה שֶׁחָבַשׁ בִּלְעָם לֵילֵךְ וּלְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. תָּבוֹא אֲסָרָה שֶׁאָסַר יוֹסֵף לִקְרַאת אָבִיו, וְתַעֲמֹד עַל אֲסָרָה שֶׁל פַּרְעֹה שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִרְדֹף אֶת יִשְׂרָאֵל, תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּבוֹא חֶרֶב יַד שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ, וְתַעֲמֹד עַל חֶרֶב יַד שֶׁאָמַר פַּרְעֹה (שמות טו, ט): אָרִיק חַרְבִּי. (בראשית כב, ג): וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נָהֲגוּ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, אַבְרָהָם וְשָׁאוּל, אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו. שָׁאוּל, (שמואל א כח, ח): וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ. (בראשית כב, ג): וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי מְיָאַשָׁא וְתָנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה, בִּשְׂכַר שְׁתֵּי בְּקִיעוֹת שֶׁבָּקַע אַבְרָהָם אָבִינוּ עֲצֵי עוֹלָה זָכָה לְהִבָּקַע הַיָּם לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יד, כא): וַיִבָּקְעוּ הַמָּיִם. אָמַר רַבִּי לֵוִי דַּיֶּיךָּ עַד כֹּה, אֶלָּא אַבְרָהָם לְפִי כֹחוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי כֹחוֹ, (בראשית כב, ג): וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם, נִתַּן לוֹ שְׂכַר קִימָה וּשְׂכַר הֲלִיכָה.
במדבר רבה כ׳:י״ב - הטקסט מספריא
וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות יב, מב): לֵיל שִׁמֻרִים הוּא לַה' הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה. כָּל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל וּפָרַע לָהֶם מִן הָרְשָׁעִים בַּלַּיְלָה הָיָה (בראשית לא, כד): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, (בראשית כ, ג): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, (שמות יב, כט): וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וּכְתִיב (שמות יד, כ): וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה, (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, וְכֵן כֻּלָּם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִגְלָה עַל בִּלְעָם לַיְלָה, לֹא הָיָה רָאוּי לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לְפִי שֶׁכָּל נְבִיאֵי הַגּוֹיִם בַּלַּיְלָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם. וְכֵן אֱלִיפַז אוֹמֵר (איוב ד, יג): בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיוֹנוֹת לָיְלָה. וְכֵן אֱלִיהוּא אוֹמֵר עַל זֶה שֶׁדִּבֵּר אִתּוֹ לַיְלָה. (במדבר כב, כ): אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם. מִכָּן אַתּ לָמֵד שֶׁבַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, שֶׁמִּתְּחִלָּה נֶאֱמַר לוֹ (במדבר כב, יב): לֹא תֵלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהֵעֵז פָּנָיו לַהֲלֹךְ הָלַךְ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר כב, כב): וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע אֵינִי חָפֵץ בְּאִבּוּדָן שֶׁל רְשָׁעִים, הוֹאִיל וְאַתְּ רוֹצֶה לֵילֵךְ לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם קוּם לֵךְ. (במדבר כב, כ): וְאַךְ אֶת הַדָּבָר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּהַתְרָאָה הָלַךְ, מִיָּד וַיַּשְׁכֵּם, קָדַם וְעָמַד בִּזְרִיזוּת הוּא בְּעַצְמוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, כְּבָר קְדָמְךָ אַבְרָהָם אֲבִיהֶם לַעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וגו'. (במדבר כב, כא): וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּפֻרְעָנוּת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתָן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.