144

יותר מכך מובן הדבר לפי הגירסא⁴⁷ "אכזרי למחול" – אכזרי במחילה.

לפי גירסא זו מובן, כיצד הגיע המעתיק של פירוש רש"י לשנות ולכתוב "מלמחול" – משום שלא הובן לו כיצד ייתכנו ביחד "אכזרי" ו"למחול", ולפיכך הוסיף מ"ם – "מלמחול".

ואי אפשר להסביר כך להיפך, כי באם רש"י כתב "מלמחול" – ממה נבע השינוי (הטעות) "למחול"?!

ודוגמא הדומה לאכזרי במחילה. היא הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות – שאיבד זכותו אפילו נתן לו אלף זהובים⁴⁸.

ז. הבדלי ניסוח בדברי הרמב"ם

לפי כל האמור לעיל ניתן לבאר מספר שינויים בלשון הרמב"ם. המביא ענין זה, שהמוחל לא יהא אכזרי וימחל, לפחות שלש פעמים⁴⁹:

בהלכות דעות⁵⁰: "כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק... אלא מצוה עליו להודיע...", ומסיים "ואם חזר וביקש ממנו למחול לו צריך למחול ולא יהא המוחל אכזרי, שנאמר⁵¹...".

בהלכות תשובה⁵²: "אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול... מוחל בלב שלם ובנפש חפיצה".

בהלכות חובל ומזיק⁵³: "ואסור לנחבל להיות אכזרי ולא ימחול (לו⁵⁴), אין זו דרך זרע ישראל, אלא כיון שביקש ממנו החובל ונתחנן לו פעם ראשונה ושניה וידע שהוא שב מחטאו וניחם על רעתו ימחול לו. וכל הממהר למחול הרי הוא משובח ורוח חכמים נוחה הימנו".

יש להבין מהו הטעם לשינויי הניסוח והפרטים שבין שלשה מקומות אלו:

א) בהלכות דעות נאמר "ואם חזר וביקש ממנו למחול לו צריך למחול ולא