64
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ו. ההדלקה כלפי הקנה האמצעי, מדגיש שהמנורה "מקשה אחת"
ההסבר בזה:
בפסוקים בפרשת תרומה העוסקים בעשיית המנורה, נאמר28: "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו". לאחר מכן נאמר בפסוק "וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני".
נמצא, כי אף שכל המנורה היתה "מקשה אחת זהב"29, קיים הבדל בין הקנה האמצעי "גופה של מנורה" ובין ה"ששה קנים": בגוף המנורה לא נראו שום חלקים נפרדים, היה בולט לעין כי מדובר בכלי ויחידה אחת; מה שאין כן בששת הקנים, למרות שעשייתם הייתה מאותה "עשת .. זהב"30, אך לאחר עשיית המנורה לא היה ניכר בגלוי כיצד הם מהווים חלק אחד מ"גופה של מנורה".
אך בשעה שאהרן הכהן קיים את הציווי "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", הרי בכך שכל ששת הנרות מאירים אל פני המנורה, מול נר האמצעי – ניכר לא רק שזו מנורה אחת, אלא כיצד כל הנרות הם חלק (ופרט טפל) מגופה של מנורה, נר האמצעי31.
ממילא מובן, כי על אף שבפועל, הציווי כאן נוגע למעשה ההדלקה של אהרן ופעולת אהרן בפתילות32 (ולא פעולה הקשורה עם עשיית המנורה, ייצור פי הנרות) הרי שתוכנו וגדרו נוגע (גם) למנורה עצמה33.
ולכן לא נאמר בפסוק הלשון "תאיר שבעת הנרות" בסגנון של ציווי אל אהרן, אלא "יאירו שבעת הנרות", משום שהתוכן והגדר של הציווי "אל מול פני המנורה" הינו (לא רק דין ומצוה במעשה הדלקה של ה"גברא" (האדם), אלא) דין ב"חפצא" של המנורה.
ובכדי לבטא בבהירות ענין זה, כיצד "אל מול פני המנורה" מהווה חלק מ"פרשת המנורה" – לא מ"פרשת מצות
הערות
- 28. כה, לא ואילך.
- 29. שם, לו.
- 30. ל' רש"י פרשתנו ח, ד (ד"ה מקשה).
- 31. ועפ"ז יומתק זה שרש"י לא הביא דנר האמצעי – נר מערבי – כלפי שכינה (כבמגילה שם. וכ"כ ברמב"ם שם "כנגד קדש הקדשים") – כי עיקר ההדגשה כאן הוא לא לבאר מקום הטיית הנרות, כ"א מה שעי"ז ניכר שששת הקנים הם אחד עם גופה של מנורה, נר האמצעי.
- 32. והטעם כפי שמסיים בפרש"י "ולמה כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך". וראה הערה הבאה.
- 33. וזה מודגש גם בהטעם דפרש"י "שלא יאמרו לאורה הוא צריך" [וראה מפרשים (באר היטב. צידה לדרך. ועוד) דכאשר כולם פונים אל האמצעי אין האור מתפשט ומאיר (כ"כ)] וא"כ ע"י שפעולת ההדלקה היא אל מול פני המנורה, ניכר שהמנורה לא לאורה כו' נמצא שתוכן פעולת אהרן היא לא רק הדלקת נרות – שמאיר אור, כ"א גם גמר מעשה המנורה.
רש"י על במדבר ח׳:ד׳ - הטקסט מספריא
וזה מעשה המנרה. שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּבָּ"ה בְּאֶצְבַּע, לְפִי שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְזֶה":
מקשה. בטדי"ץ בְּלַעַז, לְשׁוֹן "דָּא לְדָא נָקְשָׁן" (דניאל ה'), עֶשֶׁת שֶׁל כִּכַּר זָהָב הָיְתָה, וּמַקִּישׁ בְּקֻרְנָס, וְחוֹתֵךְ בְּכַשִּׁיל, לְפַשֵּׁט אֵבָרֶיהָ כְּתִקְנָן, וְלֹא נַעֲשֵׂית אֵבָרִים אֵבָרִים עַ"יְ חִבּוּר (עי' ספרא):
עד ירכה. יְרֵכָהּ הִיא הַשִּׁדָּה שֶׁעַל הָרַגְלַיִם, חָלוּל, כְּדֶרֶךְ מְנוֹרוֹת כֶּסֶף שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים:
עד ירכה עד פרחה. כְּלוֹמַר גּוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה כֻּלָּהּ וְכָל הַתָּלוּי בָּהּ:
עד ירכה. שֶׁהוּא אֵבָר גָּדוֹל:
עד פרחה. שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה דַק שֶׁבָּהּ, הַכֹּל מִקְשָׁה; וְדֶרֶךְ "עַד" לְשַׁמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן זֶה, כְּמוֹ "מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים ט"ו):
כמראה אשר הראה וגו'. כַּתַּבְנִית אֲשֶׁר הֶרְאָהוּ בָהָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ה) — וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְתַבְנִיתָם וְגוֹ' (ספרי):
כן עשה את המנרה. מִי שֶׁעֲשָׂאָהּ; וּמִ"אַ, עַל יְדֵי הַקָּבָּ"ה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ (תנחומא):
וזה מעשה המנרה AND THIS IS THE WORK OF THE CANDLESTICK — “This” — we may gather that the Holy One, blessed be He, showed it to him (Moses) with His finger, because he was puzzled by it (how to construct it); and that is why it states, “this is [the construction of the candlestick]” (Sifrei Bamidbar 61; Menachot 29a).
מקשה means batediz in O. F., — [English = beaten], an expression of the same meaning as in (Daniel 5:6) “[and his feet] knocked (נקשן) one against another”. There was a block weighing a talent of gold and he (who made the candlestick) beat it with the hammer, and cut away with a chisel in order that its branches might be made to spread out as they should do, and it was not formed of separate pieces made into a whole by joining them together.
עד ירכה עד פרחה UNTO THE SHAFT THEREOF, UNTO THE FLOWERS THEREOF — Its ירך was the boxlike base which was above the feet (thus, the feet stood beneath this; cf. Rashi on Exodus 25:31), hollow, like the candlesticks of princely houses (lit., as the candlesticks standing before the princes).
עד ירכה עד פרחה — This phrase means as much as: the whole body of the candlestick and everything attached to it.
עד ירכה — FROM THE BASE which is a massive part.
עד פרחה — UP TO ITS FLOWER, which was the most slender piece of work in it — all was beaten out of the lump. The double form of עד … עד) עד) is used in this sense (to include everything), as e.g., (Judges 15:5) “[and he (Samson) burnt up everything] from the shocks to (עד) the standing corn and to (ועד) the vineyard and the olives".
כמראה אשר הראה וגו׳ ACCORDING UNTO THE PATTERN WHICH [THE LORD] HAD SHOWED [MOSES] — i. e. according to the shape which he had shewn him on the mountain, as it is said, (Exodus 25:40) and see, that thou make them after their pattern [which was shewn thee in the mountain]".
כן עשה את המנורה SO HE MADE THE CANDELABRUM — “he” means, the one who made it (not Moses, as might be assumed from the wording of the text; the subject is suppressed and it means no more than: so was the candlestick made). A Midrashic explanation is: By the instrumentality of the Holy One, blessed be He, it was made of itself (according to this the subject is “God” who is mentioned immediately before) (Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 3; cf. Rashi on Exodus 25:31).
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כג ‹ ח'תתכט לקו"ש חכ"ח ע' 64
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.