40
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
א. השאלה על תרומת
העגלות והבקר: מדוע כה
בצמצום?
בפרשתנו מספרת התורה1: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אותו ויקדש אותו... ויקריבו נשיאי ישראל... ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן".
לגמרי לא מובן כאן: למדנו כי בנדבת המשכן תרמו בני ישראל בנדיבות לב יתירה, עד שהתרומה הייתה "דים .. והותר"2,
כיצד יתכן שדווקא נשיאי ישראל צמצמו בנדבת העגלות ונידבו כל אחד חצי עגלה! "עגלה (אחת) על שני הנשיאים"?!
יתירה מזו: בנוגע לנדבת הנשיאים נאמר בספרי3 ובמדרש4, והובא בפירוש רש"י5: "מה6 ראו הנשיאים .. במלאכת המשכן לא התנדבו תחילה .. כך אמרו ב הנשיאים יתנדבו ציבור מה שיתנדבו ומה שמחסרין אנו משלימין, כיון שראו שהשלימו ציבור את הכל, שנאמר2 והמלאכה היתה דים, אמרו מעתה מה לנו לעשות, הביאו את אבני השוהם והמילואים לאפוד ולחושן7 לכך התנדבו כאן תחילה" – כלומר: נדבת הנשיאים "ביום כלות משה להקים את המשכן" הייתה במטרה לתקן את מה שבתחילה לא התנדבו כדרוש, ולבטא עתה את נדבת לבם ולתרום כראוי ובשלימות עבור המשכן – וכיצד יישמו זאת? בכך שכל נשיא8 הביא חצי עגלה9!
הקושי גדל לאור המובן מפשטות
הערות
- 1. ז, א־ג.
- 2. ויקהל לו, ז.
- 3. פרשתנו ז, ג.
- 4. במדב"ר פי"ב, טז.
- 5. עה"פ שם. ועד"ז בפ' ויקהל לה, כז.
- 6. ל' רש"י פרשתנו שם. ועד"ז בספרי ובבמדב"ר שם.
- 7. ויקהל שם.
- 8. וה"ז שלא בערך הנדיבות שהיתה אצלם בפועל לפנ"ז – בהבאתם לנדבת המשכן אבני שוהם ואבני מלואים ובושם וגו' (ויקהל שם, כז־ח). ולהעיר מלשון הש"ך עה"ת כאן (עה"פ ז, ג־ד) לא רצה לקבל מהם לפי שהוא מעט לפי ערכם .. אמר אתמול היו רוצים לעשות המשכן כולו ועכשיו מביאים זה המעט.
- 9. בספורנו (ז, ג): לאות אחוה ביניהם* אשר בה יהיו ראויי' שתשרה שכינה ביניהם (וראה גם ש"ך עה"ת). אבל צריך טעם מדוע דוקא בנדבה זו לשאת המשכן הוצרכו להדגיש זה.
- . וב"מפתח" להמחבר (נדפס בסוף ביאורו על התורה. ירושלים תשמ"ב) בפרשתנו כתב: אף על פי שהיו עשירי עם.
במדבר רבה י״ב:ט״ז - הטקסט מספריא
וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ז, ב), לָמָּה נִזְדָּרְזוּ הַנְּשִׂיאִים לָבוֹא וּלְהַקְרִיב תְּחִלָּה, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִתְעַצְּלוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אֶלָּא אַבְנֵי שׁוֹהַם וְאַבְנֵי מִלּוּאִים בָּאַחֲרוֹנָה. לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר משֶׁה, כֹּל נְדִיב לֵב יָבִיאוּ תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא אָמַר לַנְּשִׂיאִים, הָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם עַל שֶׁלֹא אָמַר לָהֶם לְהָבִיא, אָמְרוּ יָבִיאוּ הָעָם מַה שֶּׁיָּבִיאוּ וּמַה שֶּׁיְּחַסְּרוּ נְמַלֵּא אֲנַחְנוּ. שָׂמְחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהֵבִיאוּ בְּשִׂמְחָה כָּל נְדָבָה וּבִזְרִיזוּת, רְאֵה מַה כְּתִיב (שמות לה, כב): וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ דוֹחֲקוֹת זֶה עַל זֶה וּבָאִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְלִשְׁנֵי בְּקָרִים הֵבִיאוּ כָּל הַנְּדָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ג): וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וּכְתִיב (שמות לו, ז): וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם וגו', לְאַחַר שְׁנֵי הַיָּמִים בִּקְּשׁוּ הַנְּשִׂיאִים לְהָבִיא נִדְבָתָם וְלֹא יָכֹלוּ שֶׁכְּבָר צִוָּה משֶׁה (שמות לו, ו): וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה וגו', וְהָיוּ הַנְּשִׂיאִים מְצֵרִים עַל שֶׁלֹא זָכוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, אָמְרוּ הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן נִתֵּן בְּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לה, כז): וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי שֶׁנִּזְדָּרְזוּ, יִכָּתֵב שֶׁהֵבִיאוּ וְהוֹתֵר, וְהַנְּשִׂיאִים שֶׁנִּתְעַצְּלוּ, חִסַּר אוֹת אַחַת מִשְּׁמָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב וְהַנְּשִׂאִם חָסֵר יו"ד. כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַר הַמִּשְׁכָּן הִקְדִּימוּ וְהֵבִיאוּ קָרְבָּן בִּזְרִיזוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וגו', אָמְרוּ הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁנַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְלֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם, אָמְרוּ מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהָבִיא, הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ עֲגָלוֹת שֶׁיִּהְיוּ נוֹשְׂאִים עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּמִי נָתַן לָהֶם הָעֵצָה הַזֹּאת, שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ לָהֶם מִשְׁכָּן שֶׁעֲשִׂיתֶם פּוֹרֵחַ הוּא בָּאֲוִיר, אֶלָּא הִתְנַדְּבוּ עֲגָלוֹת שֶׁתִּהְיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בָּהֶם, לְכָךְ כְּתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתְנַחֲמוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּתְּחִלָּה. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, ב): רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם, וְלֹא רָאשֵׁי בֵּית אָבוֹת, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שֵׁבֶט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, ב): הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים. הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם (שמות ה, יד): וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', (במדבר ז, ב): הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִּים, עַל מִנְיַן הַדְּגָלִים, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א, ד): וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה וגו'.
ספורנו על שמות ז׳:ג׳ - הטקסט מספריא
וַאֲנִי אַקְשֶׁה. הִנֵּה בִּהְיוֹת הָאֵל חָפֵץ בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים וְלֹא בְמִיתָתָם, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל לג:יא) "חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב הָרָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה", אָמַר שֶׁיַּרְבֶּה אֶת אוֹתוֹתָיו וְאֶת מוֹפְתָיו, וְזֶה לְהָשִׁיב אֶת הַמִּצְרִים בִּתְשׁוּבָה, בְּהוֹדִיעַ לָהֶם גָּדְלוֹ וְחַסְדּוֹ בָּאוֹתוֹת וּבַמּוֹפְתִים, כְּאָמְרוֹ (שמות ט:טז) "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאוֹתְךָ אֶת כֹּחִי". וְעִם זֶה הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִרְאוּ וְיִירָאוּ, כְּאָמְרוֹ (שמות י:א-ב) "לְמַעַן שִׁיתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ, וּלְמַעַן תְּסַפֵּר". וְאֵין סָפֵק שֶׁלּוּלֵא הַכְבָּדַת הַלֵּב הָיָה פַרְעֹה מְשַׁלֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּלִי סָפֵק, לֹא עַל צַד תְּשׁוּבָה וְהַכְנָעָה לָאֵל יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתְנַחֵם מֵהֱיוֹת מוֹרֵד, אַף עַל פִּי שֶׁהִכִּיר גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ, אֶלָּא עַל צַד הֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי יָכוֹל לִסְבֹּל עוֹד אֶת צָרַת הַמַּכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהִגִּידוּ עֲבָדָיו בְּאָמְרָם (שמות י:ז) "הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם", וְזֹאת לֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָה כְּלָל. אֲבָל אִם הָיָה פַרְעֹה חָפֵץ לְהִכָּנַע לָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לֹא הָיָה לוֹ מִזֶּה שׁוּם מוֹנֵעַ. וְהִנֵּה אָמַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, שֶׁיִּתְאַמֵּץ לִסְבֹּל הַמַּכּוֹת וְלֹא יְשַׁלַּח מִיִּרְאַת הַמַּכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, "לְמַעַן שִׁיתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ", שֶׁמֵּהֶם יַכִּירוּ גָּדְלִי וְטוּבִי וְיָשׁוּבוּ הַמִּצְרִים בְּאֵיזוֹ תְשׁוּבָה אֲמִתִּית. "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר" אַתָּה יִשְׂרָאֵל הָרוֹאֶה בְּצָרָתָם, "בְּאָזְנֵי בִנְךָ" לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל עִם גֶּבֶר לַהֲשִׁיבוֹ אֵלָיו, וְזֶה כְּשֶׁיְּפַשְׁפְּשׁוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם בְּבוֹא עֲלֵיהֶם אֵיזֶה פֻרְעָנוּת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.