1

שיחה א

א. "ולא יהיה קצף"

מן הפסוק¹ "והלוים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל...", מצטט רש"י את המילים "ולא יהיה קצף", ומפרש: "אם תעשו כמצותי לא יהיה קצף ואם לאו, שיכנסו זרים בעבודתם זו, יהיה קצף".

יש להבין²: כבר מספר פעמים³ הביא רש"י את הכלל "מכלל לאו אתה שומע הן", ומכיון שנאמר בפסוק, שכאשר יקיימו ציווי זה – "לא יהיה קצף", הרי מובן מאליו שאם לא יקיימו את הציווי, הרי אז "יהיה קצף". ומה מחדש כאן רש"י בפירושו⁴?

אף אם נאמר⁵ שכוונת רש"י היא לא רק להדגיש את עצם הענין של "ואם לאו .. יהיה קצף", אלא ברצונו להדגיש שזוהי כל כוונת הפסוק, להשמיע את העונש – "ואם לאו .. יהיה קצף" – שהרי ב"הן", ש"אם תעשו כמצותי לא יהיה קצף", אין כלל חידוש⁶ – גם אז עדיין אין מובן:

מדוע מאריך רש"י בלשונו – "אם תעשו כמצותי לא יהיה קצף, ואם לאו, שיכנסו זרים בעבודתם זו יהיה קצף"? רש"י צריך היה לציין בקצרה: ולא יהיה קצף – הא אם לא תעשו כן, יהיה קצף. בדומה לדברי רש"י לפני כן, בפרשת שמיני⁷, על הפסוק "ראשיכם אל תפרעו... ולא תמותו", האומר "הא אם תעשו כן תמותו".

יש המתרצים⁸, שרש"י אינו מתכוון לחדש כאן את עצם הענין של "ואם לאו .. יהיה קצף", אלא בכוונתו להסביר כלפי מי מתכוון הפסוק בשלילה "ולא יהיה קצף"; במבט ראשון ניתן לחשוב שמילים אלו מוסבות לתחלת הפסוק "והלוים יחנו...", שאם הם ינהגו כך "לא יהיה קצף", "ואם לאו (אם הלויים לא יחנו) יהיה קצף". אך רש"י שולל פירוש זה, ומסביר "ואם לאו, שיכנסו זרים בעבודתם זו", שהמילים "ולא יהיה קצף" מהוות המשך לפסוק הקודם⁹ "והזר הקרב יומת", שאם "יכנסו זרים בעבודתם זו" יהיה "קצף על עדת בני ישראל"

אך גם לפי ביאור זה עדיין אין מובן:

א) כדלעיל, מהי כוונת רש"י