ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז קדושים שיחה ב

154

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

למקום), ולכן הוא נענש – "על רוע בחירתו".

ובדומה לכך בענייננו: מכיוון שגזירת הקדוש־ברוך־הוא "ועבדום וענו אותם" הייתה יכולה להתקיים על־ידי אחרים, לכן "כל אחד ואחד מאותן המצירים והמריעים לישראל" נענש "על רוע בחירתו".

נמצא אם כן, שהעונש (מכות) על המצריים הוא לא מצד ה"היזק" שהיהודים סבלו מהם

– כי על בני ישראל נגזר בכל מקרה לעבור את העינוי של "ועבדום וענו אותם" –

אלא על "רוע בחירתם", על רשעות הלב⁴² של המצריים, שהם בחרו להיות מצירים לישראל, ובמילא על ידם נתקיימה הגזירה⁴³.

ו. אף כשנגזר על אדם פרטי לחטוא, אין הדבר פוטרו מעונש

ולכאורה יש להוסיף בזה, ובהקדים:

הביאור האמור של הרמב"ם אודות גזירת "ועבדום וענו אותם", היא לכאורה תירוץ מספיק רק על המצריים, מכיוון שלכל מצרי פרטי היתה ברירה לא להציר ליהודי והגזירה היתה יכולה להתקיים על־ידי אחרים;

אך בנוגע לפרעה מלך מצרים [אשר אודותיו מדבר הרמב"ם בהלכה הקודמת⁴⁴, ש"חטא מעצמו והרע לישראל הגרים בארצו", ואחר כך היה עונשו "למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו"] – לא ניתן לתרץ כך, כי: גזירת הקדוש־ברוך־הוא "ועבדום וענו אותם" היתה מוכרחה להתקיים על־ידי מלך המדינה שיגזור על עמו לשעבד את בני ישראל⁴⁵. נמצא, כי מצד גזירת "ועבדום וענו אותם" היה (על כל פנים) פרעה מוכרח לשעבד את בני ישראל⁴⁶.

חייבים איפוא לומר, כי למרות ההכרח שהגזירה תתקיים על־ידי פרעה – אף על פי כן, מכיוון שפרעה עשה זאת לא בכדי לקיים את גזירת הקדוש־

הערות

42. ולהעיר שגם אופן השעבוד הי' בדוגמא לההערמה שב"מדות" – כמחז"ל (סוטה יא, ריש ע"ב) בפי' "פרך" – "פה רך", "משכום בדברים ובשכר עד שהרגילום לעבודה" (רש"י שם). וראה הערה 51.
43. ואף שע"פ אגה"ק הנ"ל גם בכל מזיק וכיו"ב כן הוא (וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 14 ואילך) – אינו דומה למצרים שהיתה גזירה מפורשת ואעפ"כ נענשו כו'.
44. פ"ו ה"ג. וכן בח"פ שם.
45. אלא שהבחירה ביד כאו"א מהמצריים (בתור יחיד) שלא לציית אל פרעה (דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין – קידושין מב, ב. וש"נ).
46. ואין לתרץ מפני שבגזירת בין הבתרים לא נזכר מצרים (וראה הגהות היעב"ץ שם) ובמילא אין הכרח שיתקיים ע"י פרעה מלך מצרים – כי (פרעה הי' מולך בכיפה – מכילתא בשלח יד, ה. ועוד ועיקר) לאחרי שגלו בנ"י לארץ מצרים, הי' מוכרח בזה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.