ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ב

124

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

א. ההבדל בין "שעיר המשתלח" ו"עצמו של יום"

בהלכות תשובה אומר הרמב"ם¹: "שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה הקלות והחמורות, בין שעבר בזדון בין שעבר בשגגה, בין שהודע לו בין שלא הודע לו הכל מתכפר בשעיר המשתלח, והוא שעשה² תשובה, אבל אם לא עשה תשובה אין השעיר מכפר לו אלא על הקלות...".

שואל ה'כסף משנה' (ובאופן מפורט יותר – ה'לחם משנה'): בגמרא³ מבואר כי זה ששעיר המשתלח מכפר בלי תשובה הוא רק לדעת רבי, הסובר "על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר", והיינו שלדעת רבי יום הכיפורים עצמו מכפר לא רק על הקלות (עשה ולא־תעשה) אלא גם על חמורות; לעומת זאת לדעת רבנן, שיום הכיפורים מכפר דוקא עם התשובה, נמצא שבלי תשובה השעיר המשתלח לא מכפר אפילו על קלות.

ואילו הרמב"ם, מחד פוסק כמו

ב רבנן, כדבריו בהלכה זו עצמה ששעיר המשתלח מכפר על חמורות רק כאשר "עשה תשובה" – וכך פוסק בהלכה הבאה⁴ "ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים (דוקא)" – ומאידך, פוסק כאן הרמב"ם ששעיר המשתלח מכפר על קלות בלי תשובה?

ממפרשי הרמב"ם משמע – ולכאורה כך היא גם משמעות הגמרא – שבנוגע למחלוקת בין רבנן ורבי אין הבדל בין "שעיר המשתלח" ו"עצמו של יום"⁵; אך מפסקי הרמב"ם משמע, שהוא מחלק ביניהם (עם היות שהוא פוסק כדעת רבנן):

בהלכה הנ"ל פוסק הרמב"ם, ששעיר המשתלח מכפר על הקלות אפילו בלי תשובה⁶, ובהלכה שלאחריה הוא אומר,

הערות

1. פ"א ה"ב.
2. וי"ג (בכ"י ודפוסי רמב"ם) "שיעשה תשובה" – ראה ספר המדע (ירושלים, תשכ"ד).
3. שבועות יב, סע"ב ואילך.
4. סה"ג שם.
5. להעיר מחידושי הרשב"א שבועות שם ד"ה קשיא אשמעתין.
6. בחבור התשובה להמאירי (משיב נפש מאמר ב פי"ג) "ומה שאמרו בקצת מקומות שמכפר על הקלות אף בלא תשובה ביאור אע"פ שלא התעורר תכלית הערה עד שיבא ממנה לידי תשובה גמורה". אבל לא נרמז לכאורה מזה ברמב"ם, ואדרבא כותב "אבל אם לא עשה תשובה.. מכפר לו .. על הקלות". והמאירי לשיטתו ש"שעיר הוא סבת הכפרה והתשובה היא הכפרה"* (וכן כ' שם
. ולהעיר גם ממשנ"ת בחסידות ע"ד שעיר המשתלח – מאמרי אדה"ז־פרשיות ח"ב ע' תתכח; לגבי עצמו של יום הכפורים ויסורין ומיתה ד"כלם הערה המגעת לו באי זה מאלו והכל סבת התשובה והיא הכפרה"). אבל ברמב"ם מפורש "שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות כו' והוא שעשה תשובה". ומשמע שהשעיר הוא הוא המכפר, אלא שצריך להיות, בנוגע לחמורות, גם תשובה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.