ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה א

114

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. מצוה... לידע שיש שם אלוקה

ב"מנין המצוות" בתחלת ספר "משנה תורה"¹ אומר הרמב"ם: "מצוה ראשונה ממצוות עשה לידע שיש שם אלוקה, שנאמר²: אנכי ה' אלקיך". במצוה זו פותח הרמב"ם גם את ההלכות שבספרו משנה תורה³ – "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון...".

אך בהלכה הראשונה אין הרמב"ם אומר שידיעה זו – "שיש שם מצוי ראשון" היא מצות עשה⁴, אלא תחלה הוא מרחיב במשך חמש הלכות ומציין מספר פרטים בענין "מצוי ראשון", ורק לאחר מכן הוא מסיים ואומר, בהלכה ו': "וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר²: אנכי ה' אלקיך".

מכך מובן, שלפי שיטת הרמב"ם, מצות העשה של "אנכי ה' אלקיך" אינה רק ידיעה כללית "שיש שם אלוקה", "שיש שם מצוי ראשון", בלבד – אלא היא כוללת גם פרטים, הנמנים בהלכות האמורות, לגבי הקדוש־ברוך־הוא⁵.

וכפי שמבאר אברבנאל, בספרו "ראש אמנה"⁶ – ומצוטט בספר המצוות של ה"צמח צדק"⁷ – שלפי שיטת הרמב"ם אין מצות העשה של האמנת⁸ האלקות להאמין רק בכך ש"האלוקה נמצא בלבד", "שיש אלוקה נמצא",

כי אז מתעוררת השאלה⁹: כיצד אפשר לחשב את האמנת האלקות למצוה, שהרי מצוה אפשרית רק אם יש מי שמצווה את המצוה, ולא ייתכן לומר שמצוה להאמין בקיומו של מצווה המצוות!

אלא מצוה זו היא להאמין ש"האלוקה ברוך־הוא שכבר ידענו שהוא נמצא, מציאותו הוא יותר ראשון ויותר שלם אשר בכל המציאות...", כפי שהוא מרחיב ומפרט¹⁰.

ולכן מקדים הרמב"ם את חמש

הערות

1. וראה ג"כ פיה"מ להרמב"ם סנהדרין בהקדמתו לפ' חלק – היסוד הא'.
2. פרשתנו כ, ב.
3. ריש הל' יסודי התורה.
4. וראה הלשון בקרית ספר (להמבי"ט) כאן.
5. וכ"כ במגדל עוז (ה"א): וכללו במצות אנכי ה"א. – וראה "הדרן" על ספר משנה תורה להרמב"ם (קה"ת, תשמ"ה) הערה 35 באו"א.
6. פ"ז. שם פי"ז.
7. מצות האמנת האלקות פ"א.
8. כן הוא (תוכן) ל' הרמב"ם בסהמ"צ – ע"פ הצ"צ בסהמ"צ שלו (וראה לקמן הערה 10), וכן קוראה הצ"צ שם, וכן נקראת בכו"כ ספרים.
9. ראה ראש אמנה פ"ד ופי"ז. סהמ"צ להצ"צ שם (וראה גם הנסמן שם לפני פ"א).
10. וראה שם, שזהו ג"כ מ"ש הרמב"ם בסהמ"צ מ"ע א: שנאמין (בהוצאת קאפח שנדע – וראה ג"כ הערה בהוצאת העליר) שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים. ע"ש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.