40
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. "וארא" – שני אור
ידועים דברי השל"ה1, שכל מועדי השנה והתאריכים המיוחדים, ויש לומר – כולל ימי ההולדת וימי ההילולא של צדיקים שדומים לבוראם2 וכדומה – נרמזים בפרשיות התורה הנקראות והנלמדות בתקופה שחלים בהם מועדים אלה.
מכך מובן לגבי כ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן, שחל ברוב השנים – כבשנה זו – בשבוע של פרשת וארא, שבפרשת וארא יש רמז3 ל"מעשיו ותורתו ועבודתו"4 של אדמו"ר הזקן, הבאים לידי שלימותם ביום ההסתלקות5.
אחת הנקודות המשותפות שקושרת את שם הפרשה – "וארא" – שכאמור מספר פעמים6, מבטא את תוכן הפרשה כולה, עם שמו של אדמו"ר הזקן:
שמו הראשון של אדמו"ר הזקן, שמו העיקרי – השם בלשון הקודש7, הוא "שניאור": שני אורות8. כלומר ענין של אור.
גם למילה "וארא" – שפירושה "התראיתי" – יש משמעות דומה למשמעות האור: האור אינו9 מוסיף דבר חדש, אלא מאיר, ועל ידי כך מאפשר לדברים שהיו קיימים לפני כן להיראות – "וארא".
ויש לומר, שבמילה "וארא" נרמז הענין של "שני אור" – וכדברי הבעל־שם־טוב10, הכוונה היא לאור הנגלה שבתורה ולאור הנסתר שבתורה:
המילה "וארא" מורכבת מהאותיות "אור א'" הרומזות לשני אורות: תחלתה הן האותיות "ואר" המרכיבות את המילה "אור" במפורש – אור הנגלה11, ולאחר מכן מופיעה האות א', שהיא תחלת המילה "אור" – "אור" שהוא בהעלם, בראשי תיבות, ורומז לאור
הערות
- 1. ר"פ וישב.
- 2. ב"ר פס"ז, ח. במדב"ר פ"י, ה. וש"נ.
- 3. ראה גם ובארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 37 ואילך.
- 4. ל אדה"ז – אגה"ק בביאור לסי' ז"ך (קמז, סע"א ואילך).
- 5. ראה אגה"ק שם וביאורו. שם סי' כח. סדור שער ל"ג בעומר (דש, ב־ג).
- 6. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 58 ואילך. וש"נ. הנסתר11 שבתורה.
- 7. ראה גם לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ע' ריח.
- 8. ראה יש"ש גיטין פ"ד סכ"ו – הובא בשם הגדולים להחיד"א מע' גדולים סוף אות ש' (הועתק בלקו"ש ח"ו שם הערה 17).
- 9. ראה ספר הערכים־חב"ד ערך אור־בהירות ע' תצז־ח ובהנסמן שם.
- 10. לקוטי דבורים ח"א פג, א. ועוד.
- 11. ולהעיר גם מתוכן הפסוק: וארא .. בא־ל שד־י (נגלה) ושמי ה' לא נודעתי להם (נסתר).
- . עיין בענינו – לקוטי לוי"צ – אגרות־קודש ע' רמט ואילך.
בראשית רבה ס״ז:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו (בראשית כז, מא), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי סֶנַטֵּרוֹ, וְנַעֲשָׂה לוֹ שׂוֹנֵא וְנוֹקֵם וְנוֹטֵר עַד כַּדֵּין קָרְיָן סֶנַטְרֵיה דְּרוֹמִי. (בראשית כז, מא): וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, הָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּן (תהלים יד, א): אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ, וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, (מלכים א יב, כו): וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ, (אסתר ו, ו): וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים לִבָּן בִּרְשׁוּתָן (שמואל א א, יג): וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, (שמואל א כז, א): וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ, (דניאל א, ח): וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ, דּוֹמִין לְבוֹרְאָן (בראשית ח, כא): וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ. (בראשית כז, מא): יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בָּא לוֹ עֵשָׂו בִּמְתִינָה, אָמַר מָה אֲנִי מַכְרִיעַ אֶת אַבָּא, אֶלָּא יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגֵּהוּ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת הַרְבֵּה סְיָחִים מֵתוּ וְנַעֲשׂוּ עוֹרוֹתֵיהֶם עַל גַּבֵּי אִמּוֹתֵיהֶן. רַבָּנָן אָמְרֵי אִם הוֹרְגוֹ אֲנִי, יֵשׁ שֵׁם וָעֵבֶר יוֹשְׁבִין עָלַי בַּדִּין וְאוֹמְרִים לִי לָמָּה הָרַגְתָּ אֶת אָחִיךָ, אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמִתְחַתֵּן לְיִשְׁמָעֵאל וְהוּא בָּא וְעוֹרֵר עִמּוֹ עַל הַבְּכוֹרָה וְהוֹרְגוֹ, וַאֲנִי עוֹמֵד עָלָיו כְּגוֹאֵל הַדָּם וְהוֹרְגוֹ, וְיוֹרֵשׁ אֲנִי שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לה, י): יַעַן אֲמָרְךָ אֶת שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת לִי תִהְיֶינָה וִירַשְׁנוּהָ וַה' שָׁם הָיָה, מַאן אֲמַר דַּאֲמַר כֵּן, אָמַר רַבִּי יוּדָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַה' שָׁם הָיָה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּפַר עֵשָׂו וְאָמַר לֹא אָמַרְתִּי הֲדָא מִלְּתָא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵית אַתְּ יָדַע דַּאֲנָא הוּא בּוֹדְקֵיהוֹן דִּלְבָבַיָא (ירמיה יז, י): אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.