438
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוא מצדו חפץ לצאת מהגלות (,ונשאתני ממצרים") -- הרי מובן
בפשטות שכאשר הקב"ה נותן (לא חיו בשר ודם בכחו ועוצם ידו) ליהודים שטחים של ארץ ישראל (עוד בהיותו בגלות) מחזיק הוא בשטחים אלו בשתי ידיו (ראה תוד"ה חמרא ב"ק צב, ב), ואינו מוותר אפילו על ,שעל" (עיין ל"ת להאריז"ל ישעי' מ, יב) אחד!
ישנו אמנם הענין ד,לא יעלו בחומה כו'", כלומר, שאין למהר להשיג את כל שטחי ארץ ישראל ע"י ענין של כח - כי עזינ ,לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי גו'", כלומר, שצריכים לעסוק בביטול הענין ד,חטאינו", ובדרך ממילא יתבטל כללות הענין ד,גלינו מארצנו", ואז יקבלו בנ"י -- מהקב"ה -- את כל ארץ ישראל בשלימותה, ללא ענין של מלחמה וכיו"ב;
וכמו כן בנוגע לשטחים דחוץ לארץ הקשורים ונוגעים לבטחונם של יהודים הנמצאים בארץ ישראל או בחו"ל (עירובין מה, א -- נהרדעא) -- שאין לוותר ח"ו על שטחים אלו, מכיון שוויתור כזה כרוך עם עניו של סכנה ופקו"נ, ואדרבה: מכיון שישנו חשש ש,משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם" -- אזי ,יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת" (,עד רדתה -- אפילו בשבת'), וכל זה - אפילו כאשר מדובר אודות נכרים שצרו על עיירות ישראל ,על עסקי תבן וקש" בלבד, ולא רק כאשר צרו בפועל, אלא אפילו כאשר ישנה שמועה שהם ,ממשמשים לבוא" (שו"ע או"ח סשכ"ט ס"ו).
וכאשר יהודים מתנהגים ע"פ הוראת השו"ע, ועומדים בזה בכל התוקף -- אזי נופל פחד על אומות העולם, וכמ"ש ,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", ואז -- אינם מנסים אפילו לפגוע ביהודים ח"ו, ואדרבה; ,בשבעה דרכים ינוסו לפניך". כלומר, שהם יברחו משטחי ארץ ישראל ומהשטחים הקשורים לבטחונה של ארץ ישראל", ותועלת הדבר תהי' גם עבורם - עבור האינם יהודים, ואפילו עבור ,מחבלים", שגם הם לא יפגעו, מכיון ש,בשבעה דרכים ינוסו לפניך"! וזוהי הדרך היחידה להשכנת שלום אמיתי!
ד. ומכיון שישנם יהודים שהכניסו את עצמם לגלות פנימית ועמוקה ביותר (הן בין אלו הנמצאים בחוץ לארץ, והן בין אלו הנמצאים בארץ הקודש) -- .רגש נחיתות" ו,פחד איום" כלפי גוים ו,גוי'שקייט", וכתוצאה מכך מתנהגים הם היפך רצון ה' והיפך התורה בכל הקשור לבטחונה של ארץ ישראל [ואין להאריך בזה, מכיון שזהו זמן שצריכים לדבר אך בטובתן של ישראל] -- הנה יה"ר ש,יערה עליהם רוח ממרום" ויתחילו לצעוק ,ונשאתני ממצרים", כלומר, שיבקשו מהקב"ה שיוציאם ויגביהם מהמיצרים וגבולים הנ"ל!
ולא זו בלבד שמכאן ולהבא יפסיקו לפחד מפני ,גויישקייטי, אלא אדרבה: יהי" נראה לכל שמכיון שיהודים מתנהגים ע"פ רצונו של הקב"ה, הנה גם בהיותם בזמן הגלות ובארצות הגלות -- נעשים הם ה,בעלי-בתים" האמיתיים על המציאות כולה, וכמבואר בירושלמי (נדרים פ"ו ה"ח) עה"פ ,לא-ל גומר עלי", שכאשר יהודי פוסק -- ע"פ השו"ע -- אודות ענין הקשור עם מציאות העולם, נפעל כן במציאות העולם, ובנדו"ד -- כאשר יהודי פוסק -- ע"פ
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- אגרות קודש כרך כד ט'שעח עירובין מה, א
- לקוטי שיחות כרך לב צו צו מאותו ספר עירובין מה, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א מאותו ספר עירובין מה, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ב מאותו ספר עירובין מה, א
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר עירובין מה, א
- לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו מאותו ספר עירובין מה, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח מאותו ספר עירובין מה, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז עירובין מה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכט על מי מחללין שבת עירובין מה , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכט על מי מחללין שבת ט עירובין מה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת ב עירובין מה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצז דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפים אמה טו עירובין מה, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצז דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפים אמה יז עירובין מה, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין תז מי הם שיכולים לילך חוץ לתחום ג עירובין מה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכט על מי מחללין שבת עירובין מה , א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל עירובין מה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית י דיני כנפות הטלית עירובין מה, ב

