387
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
חינוך (התגברות חדשה) אין ,יפוצו מעינותיך חוצה""?.
הערות
- 0. ראה ס' השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.
- 91. ראה גם לקו"ש ח"ה ע' 432 ואילך. ח"י ע' 6. חט"ו ע' 282. ועוד.
- 2. ולהעיר גם מדברי אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בנוגע למאסרו של אדה": מה הזית הזה כשכותשין אותו הוא מוציא שמנו כו' כן ע" הקיטרוגי' שהיו בפ"ב נתגלה הפנימי' דוקא (ס' השיחות תורת שלום ע' 26).
- 3. לקו"ת שה"ש ב, ד ואילך. ובארוכה -- אמרי בינה שער הק"ש פנ"ד ואילך.
- 5. ש"פ חישב - א' תנוכה תשמ"ז
- 4. ראה חולין צז, רע"א. שו*ע יו"ד סק"ה ס"ה.
- 5. ויתירה מזו: שמן הוא העסענץ, העצם שבכל דבר, כי מכל דבר אפשר להוציא שמן (תו*א מקץ לט, א. קי, ד. ועוד).
- 7. לקו"ד ח"א סת, א. לקו"ש ח"י ע' 248.
- 8. אעג שמזיק לו -- נדה יז, א ובתוד'ה שורפו.
- 9. כמובן מזה שקוצצים הצפרניים, בכל ערב שבת (לכבוד שבת וכיו"ב (ראה שו*ע או*ח סר"ס ס"א, שו"ע אדה"ז שם סעיף ב)).
חולין צ״ז א - הטקסט מספריא
שָׁאנֵי חֵלֶב, דִּמְפַעְפַּע.
וּבְחֵלֶב אָסוּר? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְמָעוֹן, בִּגְדִי שֶׁצְּלָאוֹ בְּחֶלְבּוֹ, וַאֲתוֹ וְשַׁיְילוּהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמַר: קוֹלֵף וְאוֹכֵל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְחֶלְבּוֹ! הָהוּא כָּחוּשׁ הֲוָה.
רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר: כּוּלְיָא בְּחֶלְבָּהּ הֲוָה, וְשַׁרְיַאּ. רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר: כִּילְכִּית בְּאִילְפָּס הֲוָה, וַאֲתוֹ שַׁיְילוּהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, וַאֲמַר לְהוּ: לִיטְעֲמֵיהּ קַפִּילָא אֲרַמָּאָה.
אָמַר רָבָא: מֵרֵישׁ הֲוָה קָא קַשְׁיָא לִי הָא דְּתַנְיָא: קְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ בָּשָׂר – לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חָלָב, וְאִם בִּשֵּׁל – בְּנוֹתֵן טַעַם; תְּרוּמָה – לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חוּלִּין, וְאִם בִּשֵּׁל – בְּנוֹתֵן טַעַם.
בִּשְׁלָמָא תְּרוּמָה, טָעֵים לַהּ כֹּהֵן, אֶלָּא בָּשָׂר בְּחָלָב – מַאן טָעֵים לֵיהּ? הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סָמְכִינַן אַקַּפִּילָא אֲרַמָּאָה, הָכָא נָמֵי סָמְכִינַן אַקַּפִּילָא אֲרַמָּאָה.
דְּאָמַר רָבָא: אֲמוּר רַבָּנַן בְּטַעְמָא, וַאֲמוּר רַבָּנַן בְּקַפִּילָא,
The Gemara answers: Forbidden fat is different from the sciatic nerve, because its flavor permeates throughout the animal, unlike that of the sciatic nerve.
The Gemara challenges Rav Huna’s statement: And in the case of a kid roasted with its forbidden fat, is the meat forbidden? But didn’t Rabba bar bar Ḥana say: There was an incident that came before Rabbi Yoḥanan in the synagogue of the town of Maon, where a young goat was roasted with its fat, and the people came and asked Rabbi Yoḥanan about the status of the meat, and he said: Peel away the meat and eat it until you reach the forbidden fat? This indicates that the flavor of the fat does not permeate the entire animal in which it is roasted. The Gemara answers: That kid was lean and had so little fat that its flavor did not permeate throughout the animal.
Rav Huna bar Yehuda said: That was a case of a kidney of a young goat roasted with its forbidden fat, and Rabbi Yoḥanan permitted it to be eaten because there is a membrane that separates the fat from the kidney and prevents the fat from penetrating the kidney. Ravin bar Rav Adda said: That was a case of a small, non-kosher fish known as kilkhit, which fell into a stewpot [ilpas], and they came to ask Rabbi Yoḥanan about its status. And he said to them: Let a gentile cook [kapeila] taste it in order to determine whether the flavor of the non-kosher fish has permeated the entire mixture.
Rava said: Initially that which is taught in the following baraita posed a difficulty for me: With regard to a pot in which one cooked meat, one may not cook milk in it; and if he did cook milk in it, the meat absorbed by the pot renders the milk forbidden if it imparts flavor to the milk. Similarly, if one cooked teruma in a pot, one may not cook non-sacred food in it; and if one did cook non-sacred food in it, the absorbed teruma renders the food in the pot sacred if it imparts flavor to it.
Rava explains: Granted, in the case of a pot used for teruma, a priest, who is permitted to partake of teruma, can taste the non-sacred food subsequently cooked in the pot in order to determine whether the teruma imparted flavor to the non-sacred food. But in a case where it is not known whether meat imparted flavor into milk, who can taste it? If the meat did impart flavor to the milk, it would be forbidden for any Jew to consume the milk. But now that Rabbi Yoḥanan said: We rely on a gentile cook in the case of the kilkhit, here also we rely on a gentile cook to taste it and say whether the meat has imparted flavor to the milk.
The Gemara summarizes the guidelines that determine when an item cooked with another item affects the status of the mixture. Rava said: The Sages said that there are cases where one relies on a Jew tasting the food, and the Sages said that there are some cases where one relies on a gentile cook to taste the food,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט חולין צז, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה חולין צז, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג חולין צז, רע"א
- תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו* חולין צז, רע"א
- תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות** חולין צז, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ו חולין צז, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב חולין צז, רע"א
- מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו חולין צז, רע"א
- מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב חולין צז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח א חולין צז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקיג דין ביצה שנולדה ביו"ט ה חולין צז, סע"ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רסג (ב) חולין צז, ב
- ענינה של תורת החסידות 7 חולין צז, רע"א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן ו חולין צז, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות מליחה חולין צז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח חולין צז, א-ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן חולין צז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקיג דין ביצה שנולדה ביום טוב חולין צז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א חולין צז, סע"א
- תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב חולין צז, א