ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה ויגש שיחה א

252

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. כל ישראל נקראים על שם יוסף

על הפסוק¹ "רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף" מפרש רש"י²: כל ישראל נקראים על שם יוסף, לפי שהוא פרנסם וכלכלם בימי הרעב. כנאמר בפרשתנו³: "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף".

בפשטות מבארים: כיון שיוסף כלכל את בני ישראל בתקופה של רעב, כלומר, קיומם היה תלוי ביוסף, לכן הם נקראים על שמו – על שם שהוא קיים והחזיק את מציאותם.

בכך מובנת לשון רש"י "פרנסם וכלכלם בימי הרעב". שהרי, לכאורה: הפסוק "ויכלכל יוסף..." עוסק בתקופה שיעקב ובניו כבר היו במצרים וכבר בטל הרעב⁴, כדברי חז"ל⁵ "מכיוון שבא יעקב למצרים באה ברכה .. וכלה הרעב"⁶?

ולפי האמור לעיל מובן, שדווקא "לפי שהוא פרנסם וכלכלם בימי הרעב", לפני ירידתם למצרים הם רכשו תבואה אצל יוסף במצרים⁷, ולאחר הסתלקותו של יעקב, כאשר "חזר הרעב"⁸, הבטיח יוסף לאחיו "אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם"⁹ – דווקא בכך ראו שקיום בית ישראל תלוי ביוסף.

ב. מהי מעלת ישראל

בכינוי "יוסף"?

אך יש להבין¹⁰:

א. מדוע ייקרא בני ישראל תמיד על שם יוסף, משום פעולה מסויימת של יוסף שנעשתה לפני שנים רבות ובמשך תקופה קצרה בלבד?

ב. ועיקר: תוכנו של הפסוק "רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף...

הערות

1. תהלים פ, ב.
2. ועד"ז במצו"ד (וראה לקמן הערה 6). – וברד"ק שם (וראה ראב"ע שם ד"ה יושב. ראב"ע, רמב"ן ורד"ק ויחי מט, טז): מעת כו' נקרא ישראל יוסף ואפרים .. ויקרא בהם שמי כו'. ולהעיר מראב"ע תהלים שם ד"ה רועה.
3. פרשתנו מז, יב. – אבל ראה לקמן בפנים.
4. כי מ"ש יוסף (פרשתנו מה, יא. וראה שם, ה־ז) "וכלכלתי אותך שם כי עוד חמש שנים רעב" (וראה תוספתא שבהערה הבאה) – הי' מפני שלא ידע עדיין שיבטל הרעב בבוא יעקב למצרים.
5. פרש"י פרשתנו מז, יט (מתוספתא סוטה ספ"י).
6. ולהעיר שבמצו"ד תהלים שם הלשון "שיוסף כלכל את השבטים במצרים".
7. ולהעיר שיוסף החזיר להם הכסף כו' (ראה מקץ מב, כה ואילך. מד, א. ועוד).
8. תוספתא שם.
9. ויחי נ, כא (הובא בתוספתא שם).
10. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 239 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.