246
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
והביאור בכך הוא: זה שעיקר מציאות הדבר הוא ה"בפועל" – הרי זה בנוגע לנברא, והטעם – אצלו שייך שהדבר ישאר "בכח" ולא יבוא בפועל ובטל כל הדבר; ולכן, כל זמן שהדבר אינו קיים בפועל, חסר בו העיקר;
ולכן אילו מדובר אודות "חפצא", מציאות כלשהי (והמצווה שבה) – שמצד עצמה הינה "בכח" שלא תיתכן מניעה לכך שתבוא לידי "בפועל" – אזי מיד כאשר קיימת חפצא זו "בכח" כבר נפעל העניין שמצדה; חסרים רק עניינים שמחוץ הימנה (זמן וכו') בכדי להמשיכה גם אל הבפועל28.
ולכן דעת בית שמאי שבענייני תורה מתחשבים עם ה"בכח" – משום שלתורה יש שליטה על מציאות העולם; וכדרשת חז"ל29 על הפסוק30 "לא־ל גומר עלי", אשר כפי שהתורה פוסקת, כך נעשה בפועל בעולם. ולכן, כאשר התורה מדברת אודות ענייני העולם – זאת אומרת כמו שהם ב"עולם" של תורה ומצד תורה – הרי עיקר הדבר הוא כפי שהינו "בכח", שאז נוצרת מציאותו,
אלא שהחפצא צריכה להיות מציאות ב(גדר וחפצי) העולם – ולכן צריכה להיות הדלקת נר (באופן מעשי).
ו. "בכח" או "בפועל" – התחשבות בגדרי נותן התורה או בגדרי המקבל
ויתירה מזו יש לומר, דעת בית־שמאי אשר כל דבר נקבע לפי ה"בכח" שלו, היא לא רק משום שמצד התורה ה"בכח" הוא עיקר הדבר, אלא יתירה מזו: שבתוך ה"בכח" קיים ה"בפועל".
– משום שהתורה היא הרי תורתו של הקדוש־ברוך־הוא, ואצל הקדוש־ברוך־הוא הרי "אין כח חסר פועל"31. אצל נברא שונה הדבר – אצלו כח ופועל הם שני דברים נפרדים ולכן הכח חסר פועל; אך אצל הבורא כאשר רק ישנו ה"בכח" נעשה מיד ה"בפועל" (בתוך ה"בכח")32.
ולכן סבורים בית שמאי (שבענייני תורה) "אזלינן בתר בכח" – כי מצד התורה (תורתו של הקדוש־ברוך־הוא) הרי "אין כח חסר פועל".
ועל פי זה יש לומר, שהמחלוקת בין בית־שמאי ובית־הלל האם "אזלינן בתר
הערות
- 28. להעיר ממשנ"ת בלקו"ש שם (ע' 78 שוה"ג להערה 33. וש"נ) שזהו החילוק בין ה"בכח" שבימי חנוכה (ור"ה לאילן) לה"בכח" שב"חלות דבש". ע"ש.
- 29. ירושלמי כתובות פ"א ה"ב. ועוד – הובא בש"ך (ושו"ע אדה"ז) יו"ד סקפ"ט סקי"ג (סקכ"ג).
- 30. תהלים נז, ג.
- 31. ראה פרדס שער יא (שער הצחצחות) פ"ג. הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות האמנת אלקות פי"א. המשך תרס"ו ע' ה ואילך. קלט ואילך (וראה בהוספות שם (הוצאת תנש"א) ע' תרנט ואילך). ד"ה ולקחתם אעת"ר.
- 32. ראה ד"ה ולקחתם שם (סה"מ תרע"א ע' כו) דבאמת אין אנו יכולים לומר באוא"ס כח בלא פועל.
תלמוד ירושלמי כתובות א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
משנה: בְּתוּלָה כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מְנָה. בְּתוּלָה אַלְמָנָה גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הָאֵירוּסִין כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְירוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.
הלכה: בְּתוּלָה כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מְנָה. כול׳. חוּנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ. רִבִּי בָּא בַּר בִּינָא אָמַר. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי בָּא בַּר בִּינָא. וְחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן בִּמְנָה צוֹרִי שְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד חֲמִשִׁים שֶׁל אוֹנֵס וְשֶׁל מְפַתֶּה מֵאָה שֶׁל מוֹצִיא שֶׁם רַע כּוּלָּן בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ בְּמְנָה צוֹרִי. וְלֹא תַנָּא כְּתוּבַּת אִשָּׁה עִמָּהֶן. אָמַר רִבִּי אָבִין. כְּלוּם לָמְדוּ מִכְּתוּבַּת אִשָּׁה לֹא מֵאוֹנֵס וּמִמְּפַתֶּה. מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה. כְּמָאן דְּתַנָּא. כְּתוּבַּת אִשָּׁה עִמָּהֶן.
עַד כְּדוֹן בְּתוּלָה. אַלְמָנָה מַאי. אָמַר רַב חִינְנָא. דַּיָיהּ לָאַלְמָנָה שֶׁתִּיטּוֹל מַחֲצִית בְּתוּלָה.
אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. אֲפִילוּ נִיתְנֵי. כְּתוּבַּת אִשָּׁה עִמָּהֶן. לֵית כָּל אִילֵּין רַבָּנִין פְלִיגִין. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִימִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא. מַטְבֵּעַ יוֹצֵא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. סְלָעִים סֶבֵירְיָנִיּוֹת מְהָגֵינוֹת יְרוּשַׁלְמִיּוֹת. אִילֵּין אָמְרִין אָכֵן וְאִילֵּין אָמְרִין אָכֵן. אֶלָּא אַף הוּא חָזַר וְסָבַר דִּכְוָותְהוֹן. וְלֵית כָּל מִילַּיָיא אָכֵן אִילֵּין אָמְרִין אָכֵן וְאִילֵּין אָמְרִין אָכֵן. הָא אַף הוּא חָזַר וְאָמַר דִּכְוָותְהוֹן.
אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי דְרִבִּי חֲנִינָא. בְּאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה כְּתוּבָּתָהּ פְּחוּתָה מִמָּאתַיִם זוּז. וְאָמַר. תִּיטּוֹל מַה שֶׁכָּתַב לָהּ. אָמַר לְרִבִּי מָנָא. שֵׁב וַחֲתוֹם. אָמַר לֵיהּ. אַשְׁוֵי שִׁיטָּתָךְ וּבָהּ חֲתוֹם. לֹא רִבִּי חִיָיה דְאָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ. רִבִי אֶבוֹדֶמָא דְצִיפּוֹרִי בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. מִשֵּׁם וִיתּוּר. מֵעַתָּה אִשָּׁה שֶׁהֶיְתָה כְּתוּבָּתָהּ פְּחוּתָה מִמָּאתַיִם תַּטְמִין כְּתוּבָּתָהּ כְּדֵי שֶׁתִּיטּוֹל בְּשֶׁקֶל הָקּוֹדֶשׁ. אָמְרֵי בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָּה. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְּתוּבָּה מַה דוּ מַפְקָא הִיא גוֹבָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. חֵרֵשׁ שֶׁנָּשָׂא פִּיקַּחַת אֵין לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת וְלֹא כְּתוּבָּה. וְאִם מֵתָה הוּא יוֹרְשָׁהּ. שֶׁהִיא רָצְתָה לָזוּק לוֹ נְכָסֶיהָ. וְהוּא לֹא רוֹצֶה לָזוּק לָהּ בִּנְכָסָיו. פִּיקֵּחַ שֶׁנָּשָׂא חֵרֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת וּכְתוּבָּה. וְאִם מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ. שֶׁהוּא רוֹצֶה לָזוּק לָהּ נְכָסָיו וְהִיא לֹא רָצְתָה לָזוּק לוֹ נְכָסֶיהָ. וְחֵרֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ קִנְיָין וְיֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. תִיפְתָּר כְּשֶׁכָּנְסָהּ פִּיקַּחַת כָּנְסָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. שֶׁכְּנָסָהּ פִּיקַּחַת וְנִתְחָרְשָׁה. מִכָּל מָקוֹם לֹא פִּיקַּחַת כְּנָסָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. תִיפְתָּר שֶׁהָיְתָה חֲרֶשֶׁת וְנִתְפַּקְּחָה. כְּנָסָהּ פִּיקַּחַת וְנִתֲחָרְשָׁה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְהָיְתָה חֵרֶשֶׁת תְּחִילָּה יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ לְמֵימַר אֵין לָהּ. רִבִּי יוֹסֵי לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא אִילּוּ מִי שֶׁבָּא עַל הַחֲרֶשֶׁת שֶׁמָּא אֵין לָהּ קְנָס. וְכָל שֶׁאֵין לָהּ קְנָס אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. וְכִי בִקְנָס הַדָּבָר תָּלוּי. הֲרֵי בוֹגֶרֶת אֵין לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מָאתַיִים. הֲרֵי בְתוּלָה מִן הַנִּשּׂוּאִין יֵשׁ לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מְנָה.
חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה שֶׁיִּכָּנְסוּ פִּיקַּחַת. אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר הַחֵרֵשׁ וְנִתְפַּקֵּחַ שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפֶּה אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. רָצָה לְקַיְימָהּ כְּתוּבָּתָהּ מְנָה. רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. וְהוּא שֶׁבָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁנִּתְפַּקֵּחַ וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּפֶּה. אֲבָל אִם לֹא בָא עָלֶיהָ מִשֶּׁנּתְפַּקֵּחַ וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּפֶּה אֲפִילוּ כְּתוּבַּת מְנָה אֵין לָהּ.
פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר אַשִּׁי רִבִּי יוֹנָה רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. לְמַה זֶו דוֹמֶה. לְעוֹשֶׂה גוּמָא בַבָּשָׂר וְחוֹזֵר וּמִתְמָלֵא. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. לְעוֹכֵר אֶת הָעַיִן וְחוֹזֶרֶת וְצוֹלֶלֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. פְּחוּתוֹת מִיכָּן כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גּוֹמֵר עָלַי. בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְנִמְלָכִין בֵּית דִּין לְעוֹבְרוֹ הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. וְאִם לָאו אֵין הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.