217
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שגור בפיו": יוסף הזכיר תמיד, בכל ארוע ובכל מצב, את הקדוש־ברוך־הוא כמנהיג העולם33, כפי שלמדנו לפני כן שיעקב אמר ליצחק34 "הקרה ה' אלקיך לפני", וכפי שמפרש על כך רש"י35, שיצחק אמר על כך, ש"אין דרך עשיו להיות שם שמים שגור בפיו". ולכן ידע פוטיפר שהצלחתו של יוסף נובעת מכך ש"ה' אתו", כפי ששמע תמיד מפי יוסף36.
לעומת זאת, בפסוק "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח", וכן בפסוק "אין שר בית הסוהר רואה... באשר (בשביל ש)ה' אתו", אין מדובר על כך שפוטיפר, או שר בית הסוהר, ראה "כי ה' אתו", אלא על עצם התופעה, שהגורם להצלחת יוסף הוא "כי ה' אתו", וכאן אין מקום לשנות את הפשט ולפרש ש"שם שמים שגור בפיו".
ז. "שם שמים שגור בפיו" – דוקא בבית פוטיפר
אך עדיין נותרה השאלה על הפסוק עצמו:
כיון שגם בהיותו בבית הסוהר היה בודאי "שם שמים שגור בפיו" של יוסף, וגם שר בית הסוהר יכול היה לראות "כי ה' אתו" – מדוע אין התורה אומרת ששר בית הסוהר ראה "כי ה' אתו" – "שם שמים שגור בפיו"37?
אך לפי האמור לעיל מובן הדבר, כי הענין של "שם שמים שגור בפיו" הוא טעם וסיבה לעצם המצב של "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו", ולא רק לכך ש"וירא אדוניו" – לראיית פוטיפר "כי ה' אתו":
כיון שיוסף היה חדור באלקות באופן של "שם שמים שגור בפיו", שבכל פעולה וארוע הוא היה מזכיר שם שמים, לפיכך הוא היה "כלי" מתאים להצלחה נעלית זו – "ה' מצליח בידו".
אך זאת רק לגבי האופן הראשון של ההצלחה, כפי שהיה לו בהיותו בבית פוטיפר – "ויהי איש מצליח", "ה' מצליח בידו" – שהוא היה "איש מצליח" מפני שהתנהג כראוי לכך, שבכל מעשיו היה מודגש הקשר התמידי שלו לאלקות.
לעומת זאת, באופן הנעלה יותר של הצלחה – "ואשר הוא עושה ה' מצליח" – אין חשיבות להדגשה של "שם שמים
הערות
- 33. ראה במדב"ר פי"ד, ג קרוב לסופו.
- 34. תולדות כז, ב.
- 35. שם, כא.
- 36. משא"כ באבימלך שכבר נגלה אליו אלקים בחלום הלילה בקשר לאברהם (וירא כ, ו) ואפשר לפרש בפשטות "ראה (באברהם – רש"י) ראינו כי הי' ה' עמך". וגם ביצחק (ראינו – בך. רש"י) – הרי דוקא אצלו היתה הצלחה נסית ד"וימצא גו' מאה שערים" אף "שהארץ קשה והשנה קשה" (תולדות כו, יב ובפרש"י).
- 37. ע"ד הפשט י"ל, כי שר בית הסהר לא הי' "שגור" במחיצתו של יוסף בבית הסהר (ובפרט בנדו"ד שהי' בבור – פרשתנו מ, טו. מקץ מא, יד ובפרש"י), ובפרט "שגור" (בקביעות), ולא שייך לומר שראה ששם שמים שגור בפיו; משא"כ בפוטיפר שיוסף הי' בביתו.
במדבר רבה י״ד:ג׳ - הטקסט מספריא
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כד, ז): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וגו', אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס אֶת הָאָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה, אָמַר שְׁלֹמֹה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת, מִן פָּסוּק (דברי הימים ב ו, יח): כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים וגו', עַד (דברי הימים ב ו, מא): וְעַתָּה קוּמָה ה' אֱלֹהִים לְנוּחֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ וגו', עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פְּסוּקִים וְלֹא נַעֲנָה, חָזַר וְאָמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָשְׂאוּ וגו', וְלֹא נַעֲנָה, חָזַר וְאָמַר (תהלים כד, ט): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ וגו', וְלֹא נַעֲנָה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר (דברי הימים ב ו, מב): ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵּי דָוִיד עַבְדֶּךָ, מִיָּד נַעֲנָה וְנָשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיהֶם וְנִכְנַס הָאָרוֹן, וְשָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה בַּבַּיִת, וְיָרְדָה הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (דברי הימים ב ז, א): וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת. וְלָמָּה נִצְטַעֵר שְׁלֹמֹה, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאָה וְאָמַר (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ וגו', מַהוּ בָּנֹה בָנִיתִי, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר בִּנְיָן בָּנוּי בָּנִיתִי. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף אָמַר הַכֹּל מְסַיְּעִין לַמֶּלֶךְ כָּל שֶׁכֵּן הַכֹּל מְסַיְּעִין לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲפִלּוּ רוּחוֹת אֲפִלּוּ שֵׁדִים וַאֲפִלּוּ מַלְאָכִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, כְּתִיב (מלכים א ו, ז): וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ וגו', אֲשֶׁר הֵם בּוֹנִים, אֵין כְּתִיב, אֶלָּא בְּהִבָּנוֹתוֹ, מֵאֵלָיו הָיָה נִבְנֶה. (מלכים א ו, ז): אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה הָאֶבֶן מַסַּעַת אֶת עַצְמָהּ וְעוֹלָה וְנִתְּנָה עַל גַּבֵּי הַדִּימוּס, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ וְאַל תִּתְמַהּ, וְהָכְתִיב (דניאל ו, יח): וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַּת עַל פֻּם גֻּבָּא, וְכִי יֵשׁ אֲבָנִים בְּבָבֶל, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָמְדָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבָאֲתָה וְיָשְׁבָה לָהּ עַל פִּי הַגוֹב. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר מַלְאָךְ יָרַד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְנִדְמָה בִּדְמוּת אֲרִי שֶׁל אֶבֶן וְיָשַׁב עַל פִּי הַבְּאֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ו, כג): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי. וּמַה לִּכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם הֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה, לִכְבוֹד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וגו'. מַהוּ (תהלים כד, ז ט): וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר רַבִּי סִימוֹן לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו, אָמַר רַבִּי סִימוֹן כְּתִיב (במדבר יב, טו): וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַכֵּב לָהּ הֶעָנָן. רַבִּי לוּלְיָאנִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, כְּתִיב (שמות יט, יט): משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, הָאֱלֹהִים יְדַבֵּר וּמשֶׁה יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא: משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, בְּקוֹלוֹ שֶׁל משֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר (בראשית לט, א): וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, מַה כְּתִיב (בראשית לט, ב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר אֵין לִי אֶלָּא בָּרְוָחָה, בַּצָּרָה מִנַּיִן, (בראשית לט, כג): אֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת כָּל מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כָּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּשְׁכָּן הָיוּ מְכֻסִּים בְּעוֹר תַּחַשׁ מִלְּמַעְלָן, וּבָאָרוֹן כְּתִיב (במדבר ד, ו): וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְּמָעְלָה, וְכָל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא הָאָרוֹן מְסֻיָּם, הֱוֵי: וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר חִזְקִיָּה מַה נִּשְׁתַּנֵּית תְּכֵלֶת מִשְּׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִין שֶׁצִּוָּה הָאֱלֹהִים לִהְיוֹת בַּצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַעֲשָׂבִים, וְהָעֲשָׂבִים דּוֹמִים לַיָּם, וְהַיָּם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ דּוֹמֶה לַקֶּשֶׁת, וְהַקֶּשֶׁת דּוֹמֶה לֶעָנָן, וְהֶעָנָן דּוֹמֶה לַכִּסֵּא, וְהַכִּסֵּא דּוֹמֶה לַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כח), כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶּעָנָן וגו', וְחָלַק לִירֵאָיו תְּכֵלֶת, שֶׁהוּא מֵעֵין כְּבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, לח): וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, הֱוֵי: וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו. דָּבָר אַחֵר, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר רַבִּי אָבִין מֶלֶךְ שֶׁהוּא חוֹלֵק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ, וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ, וְאֵין לוֹבְשִׁין לְבוּשׁוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב (תהלים יח, יא): וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וְאוֹמֵר (נחום א, ג): בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ, וּנְתָנוֹ לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב, יא): וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וּבִשְׁלֹמֹה כְּתִיב (דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה', נָתַן אֶת שַׁרְבִיטוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, ט): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי ה'. לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹד וְהָדָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, וּנְתָנוֹ לַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כא, ו): הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו. דָּבָר אַחֵר, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חָלַק כָּבוֹד לְיוֹסֵף הַצַּדִּיק עַל שֶׁהָיָה יָרֵא אֶת הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ שָׁכַן ה' לַאֲדוֹנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לט, ג): וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ. אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי בֶּן רַבִּי, יוֹסֵף מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה וְהָיָה אֲדוֹנָיו רוֹאֶה אוֹתוֹ מְלַחֵשׁ בְּפִיו וְהוּא אוֹמֵר לוֹ מָה אַתָּה אוֹמֵר וְהוּא מְשִׁיבוֹ וְאוֹמֵר אֲנִי מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ אֲדוֹנָיו מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְאוֹתוֹ, אָמַר לוֹ יוֹסֵף הֲרֵי חַמָּה אֶחָד מִכַּמָּה שַׁמָּשִׁין שֶׁלּוֹ וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְהֵיאַךְ תּוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹדוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדְךָ אֲנִי נִגְלָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו, יוֹסֵף הַצַּדִּיק מִתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לט, ט): וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים, וְנָתַן כָּבוֹד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא נָגַע בָּהּ מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ, אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ לְבֶן בִּנְךָ אֲנִי פּוֹרֵעַ, שֶׁאֶחְלֹק לוֹ כָּבוֹד, שֶׁאֶתֵּן לוֹ רְשׁוּת לְהַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם קֹדֶשׁ שֶׁלִּי וְלֹא יִהְיֶה נִזּוֹק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם וגו':
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.