ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה וישלח שיחה ב

185

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ט. "כשהלכתי לכרכי הים"

לפי זה יש להסביר, בדרך הרמז, מדוע מצטט רש"י גם את הפרט שרבי עקיבא הלך בעצמו "לכרכי הים" – "כשהלכתי⁷⁵ לכרכי הים...":

הגמרא אומרת שם⁷⁶: "מאי חסידותיה (של רבי עקיבא) .. קטני בני רשעי ישראל .. רבי עקיבא אומר באים הם לעולם הבא, שנאמר⁷⁷ שומר פתאים ה' שכן קורין בכרכי הים⁷⁸ לינוקא פתיא".

ויש לומר, בדרך הרמז, שה"חסידות" של רבי עקיבא אינה רק בענין באופן כללי, אלא גם בדבריו⁷⁹ "שכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא": בכך מדגישה הגמרא, שחסידותו של רבי עקיבא היתה כה רבה לזכות את ישראל, שכדאי היה לו לנסוע אל "כרכי הים", והעיקר כדי להצליח לזכות את ישראל, ולפסוק שקטני בני רשעי ישראל באים הם לעולם הבא.

ולכן רומז רש"י גם כאן – "אמר רבי עקיבא כשהלכתי⁸⁰ לכרכי הים..." – זוהי אותה הליכה לכרכי הים שבה שמע רבי עקיבא ש"קורין לינוקא פתיא", ובכך הוא פסק לזכותם של ישראל – "קטני... באים הם לעולם הבא" –

ובאותה הליכה לכרכי הים פעל ענין נוסף של "רגיל לזכות", בזכותם של ישראל – אודות חביבות הארץ בעיני יעקב, אשר שילם עבור חלקת השדה, שלא היתה מקום דירתו "מאה קשיטה"⁸¹, מטבעות המשמשות

הערות

75. דלכאורה הול"ל "בכרכי הים קורין כו'" – וכן בכל מרז"ל הנ"ל.
76. לאחרי המשנה שם.
77. תהילים קטז, ו.
78. להעיר שכאן לא קאמר "כשהלכתי" משא"כ בכל הסוגיא בר"ה שם. ולשלול מחלוקת – י"ל דסמיך על סוגית ר"ה.
79. אבל בב"ר שם: אמר ר' לוי* (ועד"ז השינוי בירושלמי ברכות פ"ט סוף ה"א לגבי ר"ה שם – לוי במקום רע"ק).
80. ולא "בהליכותי" וכיו"ב.
81. וי"ל שזהו הפירוש הפנימי בלשון הגמרא (ר"ה שם) "אר"ע כשהלכתי כו' קורין למעה קשיטה למאי נפקא מינה לפרושי מאה קשיטה דאורייתא" – דהלשון "למאי נפק"מ כו'" קאי גם על הליכתו לכרכי הים, שתכלית הליכתו היתה בשביל "לפרושי מאה קשיטה דאורייתא" ועי"ז "לזכות את ישראל".
. כן להעיר שבב"ר שם: בערביא (ולא "כרכי הים" כבסנהדרין שם). וראה גירסת הרד"ק שהובאה לעיל הערה 34. לקישוטים. (משיחת ש"פ וישלח תשל"א)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.