172
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הפרטים, ואלה הם שלושת העניינים שמונה רש"י:
"שלם בגופו שנתרפא מצלעתו": יעקב היה "צולע על ירכו" כתוצאה ממלחמתו עם "שרו של עשו"35 – עם מלאך36, שליח מאת הקדוש־ברוך־הוא37 וכיון שהדבר נגרם ליעקב, מסיבה כלשהי38, על ידי מלאך של הקדוש־ברוך־הוא, הרי מובן, שאין ההצלה מכך נכללה בהבטחה "ושמרתיך" מעשו ומלבן39.
"שלם בממונו שלא חסר כלום מכל אותו דורון": גם לאחר נתינת "כל אותו דורון" לעשו נותר ליעקב רכוש גדול, כפי שמובן מן הפסוקים בפשטות40. ואף אם לא היה מתמלא ליעקב חיסרון הדורון, לא היה נפגע קיום הבטחת הקב"ה "ושמרתיך... לא אעזבך..." כלומר, שיהיה לו "לחם לאכול..."41. למרות זאת השלים לו הקדוש־ברוך־הוא את כל החיסרון "מכל אותו דורון".
"שלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן": האפשרות שיעקב ישכח את תלמודו בבית לבן אינה עקב ההשפעה משהות יעקב ביחד עם לבן הרשע,
שהרי, על כך ביקש יעקב "ושבתי בשלום" – "שלם מן החטא שלא אלמד מדרכי לבן"42, ומשאלה זו קויימה43, כפי ששלח יעקב לומר לעשו "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים"44 –
אלא משום45 שיעקב היה עסוק בבית לבן בהתמסרותו הרבה לעבודתו כרועה צאן, כפי שיש לנהוג על־פי התורה46, וכפי שהוא אמר "בכל כחי עבדתי..."47, "הייתי ביום... בלילה ותדד שנתי מעיני"48. ובאופן זה הוא עבד "עשרים שנה"49. ומובן, שחידוש
הערות
- 35. פרש"י פרשתנו לב, כה. לג, י.
- 36. ראה פרש"י לב, כז. שם, כט־ל.
- 37. פרש"י שם, ל.
- 38. וי"ל בפשטות – כדי שיודה לו על הברכות (רש"י שם, כז־כט).
- 39. ומתורצת קושיית החזקוני וריב"א עה"ת (שם, כו. וראה רשב"ם שם, כה. כט).
- 40. ד"ויפרוץ האיש מאד מאד גו'" (ויצא ל, מג (ובפרט ע"פ פרש"י שם). וראה שם לא, טז. שם, יח. פרשתנו לב, ו). ובפשטות הוא הרבה יותר מהדורון ששלח. וראה פרשתנו לג, יא. – וברשב"ם כאן: וכי בשביל מיעוט דורון שנתן לעשו הוצרך לכתוב כן.
- 41. ויצא כח, כ ובפרש"י שם.
- 42. ויצא שם, כא ובפרש"י שם.
- 43. וא"צ לפרש זה. – ועפ"ז מתורץ דרש"י (לשיטתי' שהתפלל יעקב שיהי' שלם מן החטא) הולל"פ ויבא יעקב שלם מן החטא.
- 44. פרש"י ריש פרשתנו (לב, ה).
- 45. עפ"ז מתורצת בפשטות קושיית הנחלת יעקב כאן, וא"צ לחילוקו בין מצות לתורה כו'.
- 46. עד שלמדים מהנהגת יעקב אופן חיוב עבודת הפועל (רמב"ם הל' שכירות בסופן. טושו"ע חו"מ סו"ס שלז. שו"ע אדה"ז חו"מ הל' שאלה ושכירות כו' ס"כ. וראה לעיל.... ע' 139 ואילך). ולהעיר משו"ע אדה"ז שם הל' נזקי גוף ונפש ס"ד – בקו"א סק"ב.
- 47. ויצא לא, ו (הובא בהנסמן בהערה הקודמת).
- 48. שם, מ.
- 49. שם, לח. מא.
רש"י על בראשית ל״ב:כ״ה - הטקסט מספריא
ויותר יעקב. שָׁכַח פַּכִּים קְטַנִּים וְחָזַר עֲלֵיהֶם (חולין צ"א):
ויאבק איש. מְנַחֵם פֵּי' וַיִּתְעַפֵּר אִישׁ, לְשׁוֹן אָבָק, שֶׁהָיוּ מַעֲלִים עָפָר בְּרַגְלֵיהֶם עַ"י נִעְנוּעָם. וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן וַיִּתְקַשֵּׁר, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵיהּ, וַאֲבֵיק לֵיהּ מֵיבַק – לְשׁוֹן עֲנִיבָה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שְׁנַיִם שֶׁמִּתְעַצְּמִים לְהַפִּיל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, שֶׁחוֹבְקוֹ וְאוֹבְקוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו. וּפֵרְשׁוּ רַזִ"לִ שֶׁהוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו (בראשית רבה):
ויותר יעקב AND JACOB WAS LEFT ALONE — He had forgotten some small jars and he returned for them (Chullin 91a).
ויאבק איש AND A MAN WRESTLED — Menachem (ben Seruk) explains: “a man covered himself with dust”, taking the verb as connected in sense with אבק “dust”. It would mean that they were raising the dust with their feet through their movements. I, however, am of opinion that it means “he fastened himself on”, and that it is an Aramaic word, as (Sanhedrin 63b) “after they have joined (אביקו) it", and (Menachot 42a) “and he twined (the “Fringes”) with loops”. It denotes “intertwining”, for such is the manner of two people who make strong efforts to throw each other — one clasps the other and twines himself round him with his arms. Our Rabbis of blessed memory explained that he was Esau’s guardian angel (Genesis Rabbah 77:3).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.