105
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אך לדעתו, אין הוא אחראי על הזולת, שעליו הוא חפץ להשפיע. אדם זה הוא בעל בחירה חפשית, ואי אפשר להכריחו, לכאורה, לנהוג להיפך מרצונו (הגלוי)!
על כך נלמדת ההוראה מפרשתו של אליעזר, שכאשר מתנהגים באופן של "עבדי אבות" – התבטלות מוחלטת, כעבד לאדונו, וביחד עם זאת מתפללים לקדוש־ברוך־הוא להצליח במילוי השליחות – הרי אז מובטח ש"ה'... ישלח מלאכו לפניך" ו"הצליח דרכך":
הקדוש־ברוך־הוא מבטיח לו הצלחה בשליחותו, ובמשך כל השליחות: הן בהליכתו, הן במקום השליחות עצמו, והן בשובו ממקום השליחות, מן הפרט המסויים שבה55 –
ואז "ולקחת אשה" – זו כנסת ישראל – ומקרבים אותה אל "אישה", אל הקדוש־ברוך־הוא,
על ידי שמעוררים עוד יהודי ועוד יהודי ומאירים אותו עד להפיכתו ל"נר להאיר", לשליח של אבינו שבשמים.
וכפי שפוסק הרמב"ם, שלמרות שענין הבחירה החפשית הוא "עיקר גדול" ו"עמוד התורה והמצוה"56, בכל זאת: וכבר75 הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין.
הערות
- 55. ראה הערה 27. – והרי גם בחזרת אליעזר (משיחות ש"פ חיי שרה תשמ"ב, כ' מר־חשון תשד"מ) מארם אמר "ואלכה לאדוני" ובבואו לא"י "ויאמר העבד הוא אדוני". ועפ"ז מתורץ העתקת רש"י מהפסוק גם תיבת "העבד" (לקמן כד, סו).
- 56. רמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ג.
- 75.
- 57. שם פ"ז ה"ה.
משנה תורה, הלכות תשובה ה׳:ג׳ - הטקסט מספריא
ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים", וכתיב: "ראה אנכי נותן לפניכם היום", כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה - בין טובים בין רעים.ומפני זה הענין נאמר: "מי יתן והיה לבבם זה להם", כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

