67
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"והוא ימשל בך". נמצא לפי זה, שעל־ידי הורדת היו"ד מהשם שרה מסירים את התוכן של היו"ד (שפירושה "שרי – לי")!
בדוחק גדול ניתן לתרץ, שאברהם התעלה אז למדריגה נעלית יותר – "התהלך לפני והי' תמים"33 – באופן שלאחר עלייתו34 שרה כבר לא הייתה35 שר על אברהם (שרי – לי).
אך לא ניתן לתרץ כך, כי:
א) לפי זה נמצא כי שינוי השם – "שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה" – מהווה עבורה (גם) ענין של ירידה!
ב) הפסוק "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" נאמר לאחר מכן, בפרשת וירא31 – כמה זמן לאחר שהקדוש־ברוך־הוא אמר "לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה".
ז. "שרה על כל" שולל את "שרי לי ולא לאחרים"
והדבר יובן על פי דיוק לשון רש"י על הפסוק "לא תקרא את שמה שרי" – דמשמע שרי לי ולא לאחרים כי שרה סתם שמה שתהא שרה על כל".
דלכאורה: רש"י היה צריך לומר (בדומה ללשון חז"ל36) – "בתחלה שרי לי ועכשיו תהא שרה על כל". ועל דרך לשון רש"י עצמו לגבי אברהם – "בתחילה .. אב .. לארם .. ועכשיו אב לכל העולם".
והביאור בזה:
לפי פירוש רש"י (לימוד בדרך הפשט) שרה אכן לא הייתה שר על אברהם (אפילו כאשר היא נקראה "שרי"). משום, כאמור: בלימוד על דרך הפשט אין הכרח כלל ששמות אנשים יהיו בעלי משמעות לגבי חיי בעל השם. ועל דרך זה בענינינו: השם "שרי" (שניתן37 על־ידי הרן) לא הייתה בו משמעות שהיא תצא מהכלל לגביו נקבע "והוא ימשל בך", ואדרבה – שתהיה שרה על בעלה38 (אברהם)!
[וזה שנאמר "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" הרי: א) זה נאמר רק שנים מאוחר יותר, ב) ועיקר – נאמר בתור חידוש]
ולכן רש"י מדייק בלשונו "לא תקרא
הערות
- 33. פרשתנו יז, א.
- 34. ולהעיר מהחילוק בין צחוק דאברהם ודשרה (רש"י פרשתנו יז, יז).
- 35. כן משמע קצת בש"ך עה"ת עה"פ: ואני נתתיך אב המון גוים כו' והיא טפלה לך.
- 31.
- 36. הנ"ל סעיף ו.
- 37. כפרש"י נח (יא, כט) "יסכה זו שרה", והרן הוא "אבי יסכה" (נח שם). וראה לעיל הערה 23.
- 38. וצע"ק שלעיל עה"פ (נח שם) "שרי .. יסכה" פרש"י "יסכה לשון נסיכות כמו שרה לשון שררה". ולהעיר מלשון רש"י שם "שרה לשון שררה" (ולא "שרי"), וכן בתחילת פירושו כ' "יסכה זו שרה" (כבמגילה יד, א. סנהדרין סט, ב) ולא "שרי" (כבתיב"ע עה"פ) – ולפענ"ד הוא "תיקון" המעתיק ובפרש"י צ"ל שרי – כלשון הכתוב אותו מפרש.
רש"י על בראשית י״ז:י״ז - הטקסט מספריא
ויפל אברהם על פניו ויצחק. זֶה תִּ"אֻ, לְשׁוֹן שִׂמְחָה, וַחֲדִי, וְשֶׁל שָׂרָה לְשׁוֹן מָחוֹךְ; לָמַדְתָּ שֶׁאַבְרָהָם הֶאֱמִין וְשָׂמַח וְשָׂרָה לֹא הֶאֱמִינָה וְלִגְלְגָה, וְזֶהוּ שֶׁהִקְפִּיד הַקָּבָּ"ה עַל שָׂרָה וְלֹא הִקְפִּיד עַל אַבְרָהָם:
הלבן. יֵשׁ תְּמִיהוֹת שֶׁהֵן קַיָּמוֹת, כְּמוֹ הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי? (שמואל א ב'), הֲרֹאֶה אַתָּה (יח' ח'), אַף זוֹ הִיא קַיֶּמֶת; וְכָךְ אָמַר בְּלִבּוֹ, הֲנַעֲשָׂה חֶסֶד זֶה לְאַחֵר, מַה שֶּׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה לִי?
ואם שרה הבת תשעים שנה. הָיְתָה כְדַאי לֵילֵד; וְאַף עַל פִּי שֶׁדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹלִידִין בְּנֵי ת"ק שָׁנָה, בִּימֵי אַבְרָהָם נִתְמָעֲטוּ הַשָּׁנִים כְּבָר וּבָא תַּשּׁוּת כֹּחַ לָעוֹלָם, צֵא וּלְמַד מֵעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, שֶׁמִּהֲרוּ תּוֹלְדוֹתֵיהֶן בְּנֵי ס' וּבְנֵי ע':
ויפל אברהם על פניו ויצחק AND ABRAHAM FELL UPON HIS FACE AND LAUGHED — This word ויצחק Onkelos translates by וחדי which signifies joy (“and he rejoiced’’) but the similar verb in the case of Sarah (ותצחק Genesis 18:12) he translates as meaning laughter. From this you may understand that Abraham had faith and rejoiced, and that Sarah had no faith and sneered, and that is why God was angry with Sarah (when she laughed) but was not angry with Abraham.
הלבן SHALL A CHILD BE BORN TO ONE WHO IS A HUNDRED YEARS OLD? — There are some questions expressing astonishment which do not imply a doubt but rather affirm the certainty that the circumstance referred to has happened or will happen, as (1 Samuel 2:2) “Did I reveal myself [unto thy father’s house?]” (Of course, I did) and (Ezekiel 8:6) “Seest thou what they do?” (You, of course, have seen it). This question, too, affirms the certainty that it is possible for God to cause Abraham, at the age of hundred, to beget a son and this is in effect what he said to himself: Would there be done to another man one hundred years old this favour that the Holy One, blessed be He, is doing to me”? (Rashi means that the words must be translated, “would a child be born to any other person who is a hundred years old?”).
ואם שרה הבת תשעים שנה OR SHALL SARAH, WHO IS NINETY YEARS OLD be worthy to bear a son? Although the previous generations used to beget at the age of five hundred years, yet in Abraham’s days the length of life had already become shorter and a diminution of strength had come upon people. Go and learn this from the ten generations from Noah to Abraham who begot their children at the then early age of sixty or seventy.
רש"י על בראשית י״א:כ״ט - הטקסט מספריא
יסכה. זוֹ שָׂרָה, עַל שֵׁם שֶׁסּוֹכָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְיָפְיָהּ; וְעוֹד יִסְכָּה לְשׁוֹן נְסִיכוּת, כְּמוֹ שָׂרָה לְשׁוֹן שְׂרָרָה:
יסכה JISCAH — This was Sarah; she was also named Jiscah (from a root meaning “”to see”, “to look”) because she could see the future by holy inspiration, and because everybody looked (gazed) at her beauty (Megillah 14a). The name Jiscah also has reference to princely dignity (נסיכות) just as the name Sarah (שרה) has an allusion to “ruling’’(שררה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.