58

ג) הרמב"ם אינו מנסח מאמר זה בדומה ללשון הגמרא "כל התורה (כולה) נכרתו עליה (ניתנה ב)ג' בריתות", כלשונו לפני כן בהלכות ברכות⁴², בצטטו את המאמר ממסכת ברכות, אלא הוא אומר: "כל מצוות התורה נכרתו עליהן...".

ו. ברית מילה – ענין פרטי וכללי

ויש לומר, שהביאור לכך הוא:

בברית המילה יש שני ענינים: א) הברית באופן כללי, ב) ברית כמצוה מסויימת.

בדומה למצוות אחרות, כגון מצות תפלה: העבודה שבתפלה, הנלמדת מן הפסוק⁴³ "לעבדו בכל לבבכם"⁴⁴, "ועבדתם את ה' אלקיכם"⁴⁵, שענין זה הוא "מהציוויים הכוללים"⁴⁶. אך יש כאן גם ציווי פרטי מסויים בתפלה על ידי דיבור.

[ומשום כך מונה הרמב"ם במנין תרי"ג המצוות גם את מצות התפלה, למרות שהוא קובע בשרשים (=כללים)⁴⁷ ש"אין ראוי למנות הציוויים הכוללים התורה כולה", כתפלה, אך מונים אותה, כדברי הרמב"ם, כי "יש⁴⁶ בו יחוד אחר שהוא ציווי לתפלה"].

וכך בענין התשובה: ישנו הענין הכללי של התשובה – חרטה על העבר וקבלה על העתיד, שזהו מהציוויים הכוללים וקשור לקבלת עול מלכות שמים, ואינו נמנה במנין המצוות, וישנו הענין הפרטי המסויים שבמצוה המתבטא בוידוי דברים, וענין זה נמנה על ידי הרמב"ם במנין המצוות⁴⁸.

ומובן, שכאשר מקיימים את היחוד המסויים שבתפלה (בדיבור) או בתשובה (בוידוי דברים), מבצעים גם את הענין הכללי שבתפלה או בתשובה, הכולל את כל התורה כולה, ולא רק הפרט המסויים שבכך.

כך (ויותר מכך), לגבי ברית מילה: זוהי מצוה פרטית מסויימת, אחת מתרי"ג המצוות. אך זהו גם ענין כללי, ברית של ישראל בכל איבריהם... ובכל עניניהם... עם הקדוש־ברוך־הוא. זוהי הברית והשלמות של קדושת ישראל⁴⁹ אצל כל יהודי.

כפי שאנו מוצאים שני ענינים אלו באופן מודגש אצל מילת הגר: הענין הכללי של מילה, כגרות, שבכך הוא נכלל בקדושת ישראל. והקיום של