200

ד. מצות הקהל - להמשיך את התעוררות שנת השמיטה

ההסברה בזה:

גם בפשוטו של מקרא מובן, כי בשנת השמיטה, בה "שבת שבתון יהיה לארץ .. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור"²⁶, הרי להיותם פנויים מעבודת האדמה שהייתה (עיקר) עיסוקם²⁷, התמסרו בני ישראל אז (יותר – ובעיקר) ללימוד התורה, שהביא ליראת ה' ושמירת המצוות²⁸.

ועל פי זה מובן הקשר בין מצות הקהל (שהיא "בשנה ראשונה של שמיטה") ושנת השמיטה (שלפניה):

כאשר צריכים להתחיל בסדר של "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך"²⁹ בשנה הראשונה של השמיטה, דרושה התעוררות מיוחדת שתפעל על שש השנים הבאות, ש(גם) אז יהיה "ויראו את ה' אלוקיך ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת"³⁰ –

ואת זה פועלים על־ידי שנזכרים בשנת השמיטה, בה התמסרו ללימוד התורה וספגו יראת ה'. התוכן של מצות הקהל הוא, להמשיך ולחזק את ההתעוררות של שנת השמיטה גם בשש השנים הבאות, בעת שעסוקים בעבודת האדמה.

ודבר זה מרמז רש"י בכך שקורא לשנה זו – "שהיא שנה שמינית": הראשונה מבין שש השנים, צריכה להיות (לא רק התחלה של השמיטה החדשה "שנה ראשונה של שמיטה", אלא גם) המשך של השנה הקודמת. זוהי השנה השמינית הבאה לאחר השנה השביעית.

ה. "שנה שמינית" – המשך גם בפועל לדיני השמיטה

על פי זה יובן גם המשך לשונו שם "קורא אותה שנת השמיטה שעדיין שביעית נוהגת בה כו'" – שלכאורה אין מובן: מדוע הפסוק (בפרשת הקהל) צריך להודיע ש"עדיין שביעית היא" – כי אין זה סתם סימן (צדדי) על השנה (שאין לו כל שייכות לתוכן של מצות הקהל):

בכדי להמשיך את ההתעוררות של שנת השמיטה הקודמת, מדגיש הפסוק, שגם השנה השמינית היא "שנת השמיטה", כי "עדיין שביעית נוהגת בה": לא זו בלבד שבתחילת "שנה ראשונה של שמיטה" קיים הזכרון