16
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
השכינה באופן המשפיע על ישראל גם בהיותם בארץ נושבת, לכן מפריד רש"י את המנורה משאר כלי המשכן41, כי המנורה, כפי שכבר פירש רש"י לפני כן42, היא "עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל"43.
לאחר מכן נאמר "קבלתם תורה", שהיחוד של "גוי קדוש" באמצעות השראת השכינה במשכן, משפיעה ומשנה את התנהגותם של ישראל בכל מקום ובחיי יום יום, על ידי שהם מקבלים את התורה וההוראה של הקדוש־ברוך־הוא.
וכדי שישראל ידעו ויבינו בבירור את הוראות התורה, יש צורך בענין השלישי – מינוי הסנהדרין – אשר הם מלמדים את ישראל את דיני התורה ומורים להם כיצד להתנהג לפי הוראות התורה למעשה.
בכך מובן מדוע מציין רש"י רק את "שרי אלפים ושרי מאות" ואינו מזכיר גם את "שרי חמישים ושרי עשרות", כבספרי: מינוי "שרי חמישים" ו"שרי עשרות" היה רק לתקופה שבה היו ישראל בדרך במדבר. בהיותם במסעות44 ובטלטולי הדרך וכדומה יש צורך ב"שרים" הממונים על קבוצות קטנות. אך כאשר נכנסו ישראל לארץ ישראל, לארץ נושבת ומקום קבוע, אין צורך ב"שרי חמישים"45, ובודאי לא ב"שרי עשרות"46.
וכיון שרש"י מציין רק את הדברים ההכרחיים לצורך ההכנה לחיים בארץ
הערות
- 41. אלא שמ"מ מפרט ג"כ (אח"כ) "וכלים" – כי מובן ד"ושכנתי בתוכם" שב(עשיית ה)משכן קשור עם הכלים (והעבודה בהם). ויומתק עפמ"ש בגו"א תרומה (כה, מ) בסופו, דלדעת רש"י הראה הקב"ה למשה בהר כל כלי המקדש, אבל לא משום דנתקשה בהם כבמנורה, רק בשביל שהוצרך להראות לו המנורה הראה לו הכל, כל הכלים – ראה הערה 43.
- 42. אמור כד, ג. וראה גם משכיל לדוד כאן.
- 43. ויש לומר, שמטעם זה מודגש במיוחד במנורה שתבניתה נתגלתה בהר (תרומה כה, מ ובפרש"י. בהעלותך ח, ד ובפרש"י) – וכנ"ל הערה 40. ולהעיר, שלגבי מנורה הובא בפרש"י (בהעלותך שם, א) לשון "גדולה", "שלך גדולה משלהם".
- 44. משא"כ במלחמה – רק שרי אלפים ושרי מאות (מטות לא – יד, מח, נב, נד), אבל ראה לעיל הערה 16.
- 45. וענין שרי החמישים הנזכר בשמואל א (ח, יב) ובמלכים ב (א, ט ואילך) ובישעי' (ג, ג) – נראה שפירושו שונה מ"שרי החמישים" שבפ' יתרו ודברים. ואולי הוא ע"ד הפירושים שהובאו באברבנאל יתרו שם. ולהעיר שבשמואל שם לא הובאו שרי מאות. וראה רד"ק וביאור הגר"א ישעי' שם.
- 46. אבל להעיר מפרש"י מקץ מד, יג: עיר בינונית של עשרה בנ"א. – ורש"י הנ"ל בלאה"כ צע"ג לומר שבפשוטו (של מקרא (וענין)) מקום מושב עשרה בנ"א נקרא עיר. ולא עוד – ושינה רש"י והוסיף בל' הב"ר (פצ"ב, ח) "בינונית", מכלל דגם פחות מעשרה – עיר היא אלא שקטנה היא! וראה סנה' טו, סע"ב (ובתוס' שם מעמוס ה, ג). מגילה ה, א. ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

