326

ויייל, ע'ד הצחות, במרז"ל מבטלין תית להוצאת המת ולהכנסת כלה (כתובות ייז ע'א) -- והוא כידוע אשר תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, ובקבלת התורה היתה ההקדמה של נעשה לנשמע. וזהו -- מבטלין ת"ת בשביל ענין המצות שכללותם הוא -- הוצאת המת, היינו עטיו' של נחש הקדמוני שהביא מיתה לעולם אפילו במבחר מין האנושי גם בהד' שלא הי' בהם חטא כלל, ולהכנסת כלה, היינו המשכת הקדושה -- שתכליתה הוא כליון והתכללות במהוע"צ ית'.

ובזה י"ל ג'כ הדיוק שאף שמעבירין את המת מלפני הכלה ובכן הרי צ"ל; מבטלין ת"ת להכנסת כלה (ואח"כ) ולהוצאת המת, ומקדים הוצאת המת, לפי שכן הוא סדר העבודה -- סו"מ ואח"כ ועש"ט. -- משא"כ בהקדימה, כשבאין בב"א -- עשה דוחה לית.

== = ואסים מעין הפתיחה בתודה מקול"ע על השתדלותו, וגם. השתדלות-.-,-בכל------ = >

הנ"ל. ויהייר מהשי"ת שנזכה כולנו להיות דבקים באלקים חיים ע"י תורת חיים, שמתכוננים אנו כולנו לקבלה בזמן מ"ת הבע"ל, וכנוסח ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בשמחה ובפנימיות.

. . . מכתביו הקודמים להנ"ל נתקבלו. ונעם לי לראות שמעיין ומדייק דרך לימודו בתניא כו' אף שבכלל הדיוק בכל תיבה לאנשים כערכנו -- הוא רק לאחרי בקיאות בכמה ספרים ומאמרי חסידות. ולקושיותיו הרבות באגה"ת -- ידבר בזה עם המשפיעי דא'ח שנפגש עמהם.

ולשאלתו בהמבואר בהליקוט לפ' יתרו* במעלת המצות לאחרי מ"ת על המצות לפני מ"ת, דלכאורה אין שייך זה במצות שנצטוו עליהם לפני מ"ת (ע"פ המבואר בליקוט לפ' לך לךפיי); והרי גם במילה וכו' כותב בפיה"מ (חולין ספ"ז) מעלת מית -- --'