241
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה. [כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן הבקבוק משקה להר"ר מ. מ. שיח"
בשעת משיח וועט קומען וועט ער זיכער די ערשטע זאך מאכן א התוועדות דקהל גדול ישובו הנה", אַ התוועדות פון דוד מלכא משיחא (וועלכער זאָגט -- שמרה נפשי כי חסיד אנייי, און -- תהלתו בקהל חסידים גו' יעלזו חסידים"?'),
הערות
- 7. ירמי' לא, ח. להעיר שהשנה שנת הקהל.
- 8. תהלים פו, ב. 9 שם קמט, א; שם ה.
- 3. ש"פ בחוקותי, י"ט איור תשמ"א
- 0. שהרי כש,יפוצו מעינותיך חוצה" ,אתי מר", מלכא משיחא (אגה"ק הידועה דהבעש"ט -- נדפסה (גם) בכש"ט (הוצאת קה"ת) בתחלתו).
- 2. זה משיח (אגדת בראשית ס"פ סג. ב"ר פפ"ה, יד ובפרש"י לשם).
- 2. שילמד נסתר דתורה -- סוד טעמי' ומסתר צפונותי' (פרש"י שה"ש א, ב).
- 3. ראה בארוכה ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' 49 (סה"מ תרנ"ז ע' רכג) ואילך.
- 4. כמש"נ: בשוב ה' את שיבת ציון גו' אז ימלא שחוק פינו גו' (תהלים קכו, א-ב), אז תשמח ג" (ירמי' לא, יג). ועוד.
בראשית רבה פ״ה:י״ד - הטקסט מספריא
וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וגו' (בראשית לח, כט), זֶה רָבֶה עַל כָּל הַפָּרִיצִים מִמְּךָ יַעֲמֹד (מיכה ב, יג): עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם וגו', רַבִּי בְּשֵׁם רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל הַפּוֹרְצִים מִמְּךָ עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם. (בראשית לח, ל): וְאַחַר יָצָא אָחִיו, כַּמָּה יָדוֹת כְּתִיב כָּאן, רַבִּי יוּדָן וְרַב הוּנָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה חֳרָמִין שֶׁהוּא עָתִיד לִפְשֹׁט אֶת יָדָיו בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן ד', חֶרְמוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְחֶרְמוֹ שֶׁל סִיחוֹן וְעוֹג, וְחֶרְמוֹ שֶׁל יְרִיחוֹ, וְחֶרְמָה שֶׁל כְּנַעֲנִים [נסחא אחרת. מדין]. רַב הוּנָא אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהוּא עָתִיד לִטֹּל מִן הַחֵרֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ז, כא): וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וגו'. רַב הוּנָא אָמַר פּוֹרְפִּרַיָּא בַּבְלָיָא, וּמַה בָּבֶל עָבְדָא הָכָא, אֶלָּא תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹא הָיָה לוֹ שׁוֹלְטָן בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר אֵינִי שָׁוֶה כְּלוּם, וּמֶלֶךְ בָּבֶל אַנְטִיקֵיסָר שֶׁלּוֹ הָיָה יוֹשֵׁב בִּירִיחוֹ, וְהָיָה זֶה מְשַׁלֵּחַ לוֹ [לזה] כּוֹתָבוֹת, וְזֶה מְשַׁלֵּחַ לוֹ [לזה] דּוֹרָיוֹת.
רש"י על שיר השירים א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: "מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה":
כִּי טוֹבִים. לִי דוֹדֶיךָ מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן", "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן", "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם". זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ. וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים. וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ":
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.