224

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. "אלה מסעי" כולל את החניות

נאמר בתורה "אלה מסעי בני ישראל", ולאחר מכן מפורטים כל המקומות. ועל כך שואלים1:

מציינים כאן את מקומות החניה במשך המסע הארוך, ואין הכוונה להזכיר את חלקי הנסיעה בין החניות, אלא רק את המקומות שבהם עצרו מנסיעה.

ואם כך, לא היה צריך להיכתב "אלה מסעי בני ישראל", אלא "אלה חניות בני ישראל" – אלה המקומות שבהם עצרו ישראל ונחו2?

יותר מכך: במשך רובן של ארבעים השנים של שהות ישראל במדבר, הם היו במצב של חניה במקומות החניה3, ולא בנסיעה ממקום למקום. ואם כך התורה היתה צריכה להדגיש, בספרה על שהותם של ישראל במדבר, את החניות.

לכאורה, ניתן לתרץ זאת לפי דברי רש"י לפני כן: על המילים "בכל מסעיהם" הנאמרות בסוף פרשת פקודי מפרש רש"י "מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע וכן .. אלה מסעי .. לפי שממקום החניה חזרו ונסעו, לכך נקראו כולן מסעות". כלומר, המילה "מסעי" כולל את שני הסוגים הן את "ויסעו" והן את "ויחנו".

אך פירוש זה עצמו טעון הסבר: "מקום חנייתן" נקרא "מסע .. לפי שממקום החניה חזרו ונסעו". לכאורה, להיפך: "ויחנו" הוא הסיום וההשלמה של "ויסעו" שלפני כן, כי מטרת הנסיעה היא להגיע ל"מקום החניה", ואם כך צריכה פעולת "ויסעו" להיכלל ב"ויחנו", ולא להיפך?

בנוסף לכך: אף אם המילה "מסע" כוללת גם את החניה בין מסע למסע, בכל זאת אין מובן כל כך בעניננו: ההדגשה העיקרית כאן היא על החניות2, כדלעיל, ולכן לא היה צריך להתבטא במילה "מסעי" שמשמעותה העיקרית היא לגבי "ויסעו", אם כי "מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע".

הערות

  1. 1. אלשיך כאן. וראה גם כלי יקר ואור החיים כאן.
  2. 2. לפי' הראשון ברש"י (ריש פרשתנו) "להודיע חסדיו של מקום .. לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים כו'", י"ל שעיקר ההדגשה כאן היא בענין המסעות (כתירוץ הכלי יקר); אבל לפי' הב' ברש"י (מתנחומא פרשתנו ג) – וכן לפי' המדרש (תנחומא שם) "על שקבלו את ישראל עתיד הקב"ה ליתן שכרם", פי' הרמב"ם (מו"נ ח"ג פ"נ) שהובא ברמב"ן כאן, ועוד – "הי' ראוי למנות החניות" (ל' האוה"ח כאן).
  3. 3. ולפי' (הראשון ב)רש"י כאן להודיע זה נכתבו המסעות הללו, וראה רש"י דברים (א, מו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.