180

וכתיב⁸³ לבוא בנקרת הצורים ובסעיפי הסלעים מפני פחד ה' והדר גאונו... וכמו שכתוב⁸⁴ והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך...".

בכך שאדמו"ר הזקן אינו מסתפק בדבריו הקודמים "שאז יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה' שיאיר לישראל על ידי התורה שנקראת עוז", שמכך מובן שזיכוך הגשמיות של הגוף ושל העולם קשור לישראל למטה, שהם יוכלו לקלוט את גילוי אור ה',

אלא הוא מוסיף עוד ענין: "מיתרון ההארה לישראל יגיה חשך האומות..."

הרי הוא מדגיש, כדלעיל, שהשפעה – "יגיה" – על חשך האומות אינה מהוה רק חלק ופרט בתוך מעלתם וזיכוכם של ישראל, אלא זהו ענין החשוב לאומות העולם עצמם. ולכן, למרות שהענין של "יגיה חשך האומות" נובע מיתרון ההארה לישראל, כפשוטו, שהרי עיקר הגילוי הוא בישראל, בכך שישראל וקודשא־בריך־הוא כולא חד, למרות זאת נגרמת לגבי הגויים השפעה פנימית, גילוי אור אלוקי, יראה והתבטלות שלהם, עד אשר מגיעים לידי "והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך..." שהקדוש־ברוך־הוא יתגלה על כל יושבי תבל (אשר הם) ארצך.

י. "למלך על כל הארץ"

מה המיוחד בענין זה, שמציינים שיש בזמן הגאולה גילוי אלקות גם לאומות העולם כשלעצמן, ומדוע חשוב להוסיף זאת בתניא, כפי שהוזכר לעיל?

כן יש להבין: כיון שכל הבריאה והמציאות של השמים והארץ וכל צבאם, כולל אומות העולם, היא "בשביל ישראל ובשביל התורה", כיצד יתכן לומר שבגאולתם תורגש בהם מטרה כשלעצמה, מלבד גאולתם של ישראל?

הכרחי לומר, שגם זה קשור לישראל.

וההסבר לכך הוא:

כאשר הנהגת העולם היא כראוי, "לא יגזלו ולא ישחיתו", אך התבטלותם כלפי אלקות נובעת רק כתוצאה משעבודם והתבטלותם כלפי ישראל, בעוד אשר בהם עצמם אין מורגשת התבטלות זו – הרי אז יוצא, שהגאולה, אשר מהותה היא "והיה ה' למלך על כל הארץ", אינה מושלמת. כי אין מורגש בכל הפרטים שלעיל הענין של "למלך". ולכן גם גילויי הגאולה שבקשר לישראל אינם מושלמים – כי "משרתיהם" – "אומניך" – אינם