151

רש"י משמיט את המילים – "שאין להם חקר" כי אין לכך רמז בפשוטו של מקרא. ויותר מכך – חידוש גדול כל כך צריך היה לפחות להירמז בפסוק, לפי דרך הפשט.

אך אין מובן: מדוע מוסיף רש"י על המדרש את "דם ההרוגים"? דם – מאן דכר שמיה¹⁶!

אלא, רש"י ממשיך בשיטתו: הרי רש"י מבאר, כדלעיל, ש"ואשד הנחלים" הוא שפך הדם שנכנס לנחל. ולכן, כאשר אומר הפסוק "ומשם בארה" הכוונה היא – "משם (מהנחל) בא האשד (שפך הדם) אל הבאר" – רש"י אינו יכול לומר כבמדרש, שהבאר נכנסה למערות – כי בפשוטו של מקרא נאמר שה"אשד" היה בתוך הנחל. ולפיכך צריך רש"י לומר "והבאר ירדה לתוך הנחל".

ולכן מוסיף רש"י "ודם ההרוגים", ואדרבה: הוא כותב זאת בהתחלה, כי הפסוק מדבר אודות "שפך הנחלים", המשמעות הפשוטה של "אשד", וזה ייתכן דוקא כאשר יש דם, דבר שנשפך – "שנשפך דם אמוריים" – בעוד אשר לגבי זרועות ואיברים בלבד לא ייתכן מושג של "שפך" –

אלא שב"אשד" של "דם ההרוגים" היו גם "זרועות ואיברים"¹⁷.

ה. מדוע מוסיף רש"י משל?

אך יש להבין: בפירוש רש"י על "ומשם בארה" יש עוד שני שינויים מהותיים נוספים לעומת דברי המדרש:

א) רש"י מוסיף בפירושו "המשל אומר נתת פת לתינוק הודיע לאמו". אמנם, המשל לקוח ממקום אחר במדרש¹⁸, ששם מובא הסיפור בקצרה, אך במקום זה במדרש, שבו מסופר הפירוש שרש"י מביא בפירושיו כאן, אין המשל מוזכר¹⁹.

ב) במדרש כאן¹⁰ נאמר, שלישראל נודע על הנס כאשר "חזרו לבקש את הבאר וראו אותה שהיא יוצאה... מתוך הנחל ומוציאה איברים איברים". ובגמרא²⁰ נאמר שראו זאת שני מצורעים אשר שהו מחוץ למחנה. ואילו רש"י משנה מדברי המדרש והגמרא ואומר שהבאר עצמה הודיעה זאת לכולם על ידי שהיתה "מוליכתן סביב המחנה וישראל ראו ואמרו שירה".

מהו ההכרח לשני שינויים אלו לפי פשוטו של מקרא? והרי, לכאורה,