91

לנביא, זוהי אחת מתרי"ג המצוות, "אליו תשמעון", "והעובר על דבריו חייב מיתה בידי שמים...".

ג) לא רק קיום מצות עשה "אליו תשמעון", אלא ענין זה הוא "מיסודי הדת" "לידע שהא־ל מנבא את בני האדם ואין הנבואה חלה אלא...", שהקדוש־ברוך־הוא מתגלה – "גילה סודו" – הוא "מנבא את בני האדם" באופן של התאחדות⁸⁴ עם דעת הנביא, "מתלבשת בשכלם והשגתם..." – ועד לשלימות בכך – נבואת משה רבינו אשר "מתנבא והוא ער ועומד .. כך היה כח בדעתו של משה רבינו להבין דברי הנבואה והוא עומד על עומדו שלם", עם כל הפרטים, כפי שמרחיב בכך הרמב"ם בהמשך הפרק בהלכות יסודי התורה⁸⁵, ובעיקר השביעי בפרק חלק, עד אשר "ונקשרה דעתו לצור עולמים ולא נסתלק מעליו ההוד לעולם וקרן עור פניו⁸⁶ ונתקדש כמלאכים".

ולפי זה מובן מדוע העיקרים העוסקים בנבואה מופיעים מיד לאחר העיקרים העוסקים במציאות ה', ובהמשך לעיקר החמישי "שהקדוש־ברוך־הוא לבדו ראוי לעבדו",

וכן מדוע קבע הרמב"ם בספרו היד החזקה שענין זה הוא "מיסודי הדת" –

כי ידיעה זו חשובה בהמשך לידיעת מציאות ה' ואת גילויו ופעולתו הגלויה בעולם⁸⁷ – "גילה סודו".

(משיחת חג השבועות תשל"ד)