91

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לנביא, זוהי אחת מתרי"ג המצוות, "אליו תשמעון", "והעובר על דבריו חייב מיתה בידי שמים...".

ג) לא רק קיום מצות עשה "אליו תשמעון", אלא ענין זה הוא "מיסודי הדת" "לידע שהא־ל מנבא את בני האדם ואין הנבואה חלה אלא...", שהקדוש־ברוך־הוא מתגלה – "גילה סודו" – הוא "מנבא את בני האדם" באופן של התאחדות84 עם דעת הנביא, "מתלבשת בשכלם והשגתם..." – ועד לשלימות בכך – נבואת משה רבינו אשר "מתנבא והוא ער ועומד .. כך היה כח בדעתו של משה רבינו להבין דברי הנבואה והוא עומד על עומדו שלם", עם כל הפרטים, כפי שמרחיב בכך הרמב"ם בהמשך הפרק בהלכות יסודי התורה85, ובעיקר השביעי בפרק חלק, עד אשר "ונקשרה דעתו לצור עולמים ולא נסתלק מעליו ההוד לעולם וקרן עור פניו86 ונתקדש כמלאכים".

ולפי זה מובן מדוע העיקרים העוסקים בנבואה מופיעים מיד לאחר העיקרים העוסקים במציאות ה', ובהמשך לעיקר החמישי "שהקדוש־ברוך־הוא לבדו ראוי לעבדו",

וכן מדוע קבע הרמב"ם בספרו היד החזקה שענין זה הוא "מיסודי הדת" –

כי ידיעה זו חשובה בהמשך לידיעת מציאות ה' ואת גילויו ופעולתו הגלויה בעולם87 – "גילה סודו".

(משיחת חג השבועות תשל"ד)

הערות

  1. 84. להעיר מעבודת הקודש חלק סתרי התורה פ"כ.
  2. 85. פ"ז ה"ו. ולא כתבו בפרק בפ"ע, וכמו שחילקו בפיה"מ לעיקר בפ"ע.
  3. 86. שזה הי' גם בל"ח שנה הנ"ל וגם בימות החול (ראה לעיל סעיף ח ובהערה 66) כפשטות הכתובים.
  4. 87. כי גם בעיקר הא', "יסוד היסודות ועמוד החכמות", כתב בריש הל' יסוה"ת (ועד"ז בעיקר הא' מי"ג העיקרים) לא רק זה שהוא ית' נמצא אלא כו"כ פרטים ובאותו הלשון שבנוגע לנבואה "לידע": לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים כו' לא נמצאו אלא מאמתת המצאו, ועד"ז ממשיך בפרטיות יותר שם בהמשך ההלכות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.