36

וכדומה ולראות אלו הם הדברים המזיקים, כפי שהוא כתב בסיום הפרק עצמו⁴³, שהחולה זקוק להנהגות אחרות "כמו שיתבאר בספרי הרפואה".

מכך שהרמב"ם מפרט ומרחיב מה וכיצד צריך לאכול וכדומה⁴⁴, מובן, שכל הפרטים הללו הם "הלכות הלכות" – דברי תורה כפרטים אחרים בספר היד החזקה.

ותוצאה נוספת מכך הלכה למעשה – כאשר יהודי לומד בהלכות דעות את הפרטים העוסקים באופן האכילה והשתיה וכדומה הוא מקיים את מצות תלמוד תורה וחייב לברך לפני כן את ברכת התורה, וכך מובן לגבי ההלכות שכותב הרמב"ם בפרק ג' וברוב פרק ד' של הלכות יסודי התורה, אודות הכוכבים והמלאכים וכדומה, ועל־אחת־כמה־וכמה הפרקים הרבים העוסקים בעניני התכונה המופיעים בהלכות קידוש החודש⁴⁵, וכדומה.

ואין מובן: הרמב"ם לא כלל בספרו היד החזקה הלכות המתאימות רק לתקופה מסויימת, אלא דוקא את ההלכות הנהוגות לדורות⁴⁶, אך בין הלכות דעות הנ"ל יש הלכות רבות – כגון אופן האכילה וכדומה – אשר אינן מתאימות לתקופתנו, מפני שהשתנה טבעו של האדם. כיון שטבע הגוף ותכונותיו תלויים ומשתנים ממקום למקום ומתקופה לתקופה, כפי שנשתנה טבע הגוף מתקופת הגמרא ועד לתקופת הרמב"ם, אשר משום כך אין הרמב"ם מביא פרטים רבים בעניני בריאות המפורשים בגמרא⁴⁷ – ואם כך, לא היה צריך הרמב"ם, לכאורה, לכלול פרטים בנושאים אלו בספרו היד החזקה. אלא, לציין רק את ההוראה הכללית, שצריך האדם להרחיק עצמו... וכו', ובכל תקופה ומקום ינהגו בהתאם לדרוש באותו זמן ומקום לפי הוראות המדע והרפואה.

בדרך הצחות יש לומר, שכתיבת הלכות אלו מבטאת את החשיבות הרבה של בריאותו של היהודי, שכדי לשמור על בריאותם של יהודים, אף כאשר התועלת מכך היא רק למספר דורות או שניים, כולל הרמב"ם הוראות אלו ביחד עם הלכות אחרות.

ברם, נדרש הסבר: בכל אופן שהוא, צריך היה הרמב"ם להדגיש שהפרטים באופן השמירה על הבריאות נכתבו רק לפי הטבע ותכונות הגוף שבדורו, ולא לכתוב זאת באופן סתמי כהלכות הקבועות לדורות.