1

שיחה א

א. "אלה קרואי העדה"

ב. מדוע לשלול פירוש

מן הפסוק¹ "אלה קרואי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם" מצטט רש"י את המילים "אלה קרואי העדה", ומפרט: "הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה".

בין המפרשים ניתן למצוא שתי דרכים לבאר את כוונת רש"י:

א) כוונת רש"י היא למנוע את המחשבה שהכוונה ב"קרואי העדה" היא שהם קוראים ומכנסים את העדה, ואין להסביר כך, כי לא זוהי חשיבות הנשיאים².

ב) משמעות הביטוי "קרואי העדה" היא שהם נקראים מתוך העדה, ואין ראוי לומר זאת על הנשיאים שהם הנקראים, ואנשי העדה הם ה"קוראים (גוזרים)", כאילו אנשי העדה נעלים מן הנשיאים³.

לכן מפרש רש"י, שהכוונה היא "הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה" – הם אכן נקראים, וייתכן שעל ידי העדה, אך זאת לצורך "עצה ותיקון", לכל דבר חשיבות שעדה זקוקה לו.

אחר?

אך קשה להסביר את דברי רש"י על פי שתי דרכים אלו:

לפי הפירוש הראשון, שכוונת רש"י היא למנוע את הטעות בביאור המילה "קרואי" – צריך היה רש"י לצטט מן הפסוק רק את המילה "קרואי" ולפרש "הנקראים" וכדומה.

[בנוסף לכך: אם כוונת רש"י היא לשלול פירוש שלישי שהמשמעות של "קרואי" היא שהם קוראים ומכנסים את העדה, משום שזוהי חשיבותם, ולכן מפרש רש"י שחשיבותם היא אחרת – "הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה" – הרי זה עצמו אינו מובן: מדוע באמת שולל רש"י את הפירוש? הרי זהו ענין של חשיבות, בהתאם לעניננו, כאשר מכנסים את העדה ביחד כדי למנותם.

הכרחי אפוא לומר, שהסברו של רש"י שהנשיאים אינם קוראים לעדה, איננו נובע מתוכן הפירוש, אלא מפני המשמעות הלשונית של המילה "קרואי", שכוונתה שהם נקראים, ולא שהם קוראים לעדה.

ואין מובן: מדוע בכלל צריך רש"י לשלול זאת, הרי זה מובן מאליו].

גם הפירוש השני, דלעיל, אינו מובן: המשמעות של "קרואי" אינה

1