115

בפשטות ניתן להסביר שהסיבה לכך שאדמו"ר הזקן שינה בסידורו מן הסדר של סידור האריז"ל, כי סידור אדמו"ר הזקן, כידוע, שווה לכל נפש, ואינו כסידור האריז"ל המיועד ליחידי סגולה. וכפי שידוע גם כן, שמסיבה זו לא שיבץ אדמו"ר הזקן בסידורו את כל הכוונות של האריז"ל בסידורו¹⁶.

לפיכך הסדר בסידור אדמו"ר הזקן הוא – תדיר קודם לשאינו תדיר. והמצוות של "אינו תדיר", החלות אחת¹⁷ בשנה וכדומה מופיעות לפי סדר השנה: חנוכה, פורים, סדר קרבן פסח, חולים" בסידור הר"ש מרשקוב, לכאורה הם כמו הוספה, ולא חלק מהסידור. ועד"ז ה"מעשה רב" ו"סדר הנהגות ישרות" שבסוף סידור קול יעקב.

16) ראה שער הכולל שם. לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 128.

17) משא"כ מצות מילה (ופדיון הבן) וכיו"ב ש(אינם תלויים בזמני השנה ו)זמן קיומם בדרך כלל הוא בבוקר, ונסדרו אחרי תפילת שחרית דחול^*. וברכות אירוסין ונישואין באות אגב גררא דברכת המזון (והם ג"כ אינן תלויות בזמני השנה). ואכ"מ.

*) כ"ה בסידור תורה אור. וכן מוכח מהגהות הצ"צ להסידור (נדפסו בסידור תורה אור ו(בהוצאת קהת) בסידור עם דא"ח שיח, א). משא"כ בסידור עם דא"ח שבאות לאחרי ברכת נישואין. ואכ"מ.

ובהגהות כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שהקפיד על השינויים בסי' תורה אור ומנה כמה מהם (כנ"ל הערה 10), ולא הזכיר השינויים בהסדר הנ"ל. וי"ל שבזה לא שינה בסדור תו"א מסידור אדה"ז. וסידור עם דא"ח עיקר הכוונה הי' להו"ל את הדרושים דדא"ח, וסדר הסידור טפל ולכן סיומו – בחה"ש. – וראה שער הכולל שם אות ח. הגדה של פסח, ולאחר מכן ספירת העומר.

אך כיון שאדמו"ר הזקן כתב את סידורו בהתאם לדעת הפוסקים להלכה, ויחד עם זאת בירר וליבן את הנוסח לפי כוונות האריז"ל¹⁸ (אם כי לא העתיק את הסודות והכוונות, כדי שהדברים יהיו שווים לכל נפש, גם למי שאינו מסוגל לכוון בפועל את הסודות¹⁶), הרי מובן, שגם הסדר בסידור אינו רק בהתאם לפשטות הענינים, אלא גם בהתאם לתוכן הענין הן בנגלה והן בפנימיותו.

ולפי זה יש לומר, מכך שספירת העומר נקבעה בסיום ובחותם הסידור, שמצות ספירת העומר מדגישה ביותר את מהותו של ענין התפילה, על פי הנגלה ועל פי הסוד, כדלהלן.

ויש לומר, שענין מיוחד זה של ספירת העומר הוא גם ב"חפצא" של התפילה ושל ספירת העומר, וגם ב"גברא", כפי שיוסבר להלן בהרחבה.

ג. התפילה – מעשה ומחשבה מצות התפילה¹⁹ היא, כדברי