ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה א

114

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. ספירת העומר - הכנה לשבועות, ומצוה בפני עצמה

מצות ספירת העומר, שעליה נצטוינו בפרשתנו¹ "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם... עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" מהווה, לדברי חלק מהמפרשים והפוסקים, הכנה לחג השבועות, זמן מתן תורתנו². ובלשון החינוך³: "נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד בלבנו כעבד ישאף צל⁴ וימנה תמיד מתי יבא העת הנכסף אליו שיצא לחירות כי המנין מראה באדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא"⁵.

משמעות זו של ספירת העומר ניכרת גם בהלכה, כפי שמובא ענין זה על ידי מספר פוסקים⁶ כאחד הטעמים לכך שאין מברכים שהחיינו על ספירת העומר.

בכל זאת רואים שספירת העומר היא מצוה – ואף, בשלימותה – בזמן בית המקדש וכן בזמן הזה (לפי הדעות השונות אם זה מדאורייתא, או מדרבנן,

הערות

1. כג, טו־טז
2. ראה מו"נ ח"ג פמ"ג. חינוך מצוה שו. מדרש ("הגדה") הובא בעיטור (סוף הלכות מצה ומרור), ונעתק בשו"ת הרשב"א (ח"ג סרפ"ד). ר"ן סוף פסחים. ועוד. וראה גם לבוש או"ח סתפ"ט סוס"א. אברבנאל פרשנו. וכ"ה לפי המפרשים דלקמן הערה 5.
3. שם.
4. ערב לנוח ממלאכתו (איוב ז, ב ובמצו"ד). – ואולי גם ירמוז לבסוכות (העשויות לצל) הושבתי את בנ"י ביצי"מ.
5. לפי מ"ש בהעיטור (הובא בשו"ת הרשב"א) שם ובר"ן שם בפירוש דברי המדרש הנ"ל ("מכאן קבעו חכמים לספירת העומר בזמן הזה"*) "שהרי
6. לבוש שם בטעם הב'. ובטעם הא' כתב "משום שהספירה הוא משום צורך יו"ט (שבועות) וסמכינן אזמן דרגל". ועד"ז בצרור המור פרשתנו עה"פ, ומוסיף "כדאמרינן בסוכה ובביעור חמץ". ובעקידה פרשתנו (שער ס"ז פ"ד – הובא במט"מ סתרס"ט), שספירת הזמן מורה על הצער ההוה בהעדרו ועל התענוג המקווה בהוויתו כמו בכל ספירות ימי הטמאים והטמאות ושבעה שבועות הרי"ז כדוגמת ז' נקיים דאשה כו"*. "ולפי שהימים האלה לשלמי הבחינה הם ימי צער לפיכך לא קבעו לברך שהחיינו בתחלת מספרם .. אמנם קבעוהו תיכף מלאת ימי הטוהר כו'". וראה מטה משה שם. אלו ("בזמן הזה") בסיום דברי ה"הגדה". ובר"ן שם ליתא, אלא כתבו בפירושו "כלומר בזמן הזה שאין אנו כו'".
. בהעיטור ושו"ת הרשב"א שם הובאו תיבות עכשיו אין אנו מביאין לא קרבן ולא עומר אלא שאנו מחשבין יום לשמחת התורה כמו שישראל מנו באותה שעה" – מובן, שענין הנ"ל בספה"ע הוא בזמן הזה. אבל מדברי החינוך ועד"ז המו"נ (ושאר ספרים שבהערה 2) משמע שזהו שרש המצוה גם בזמן הבית. וראה גם דרשות מהראנ"ח (הנותן אמרי שפר) – ויניציאה, ש"צ (ועוד) – פרשתנו דרוש ב'.
. ראה לקמן ס"ה. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.