11
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הוא31 היותו "יום שפסקו מלכרות עצים למערכת" שבמקדש32.
וגם לגבי שמחה זו אין מובן: אמנם, כריתת העצים למערכה היא "מצוה גדולה"33, אך זהו לכאורה רק הכשר מצוה, זהו רק טפל לעיקר, שהוא הקרבת הקרבנות על גבי המזבח34.
וכיצד ייתכן שדוקא כריתת העצים היא חשובה כל כך, עד אשר היא "יוצרת" יום טוב שהוא גדול מכל החגים האחרים, בעוד אשר הקרבת הקרבנות עצמם אינה גורמת ליום טוב ושמחה גדולה כזאת?
ו. הקרבת העצים – מהות הקרבנות
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
ידוע הסבר הרמב"ן35 אודות הקרבנות, שהמביא קרבן צריך להרהר באותה עת ששריפת הקרב והכליות והכרעיים של הקרבן, וזריקת הדם על המזבח, נעשות משום ש"ראוי לו שישפך דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה .. דמו תחת דמו נפש תחת נפש...".
תכלית הקרבן היא, שהאדם יקריב את עצמו לקדוש־ברוך־הוא. אך הקדוש־ברוך־הוא עשה חסד עם ה"אדם כי יקריב", והחליף את ההקרבה הגשמית בהקרבה הבהמה וכו'36, אך ההקרבה צריכה לעוררו להקריב את נפשו, ברוחניות, אל הקדוש־ברוך־הוא.
ולפי זה ניתן לבאר את הרמז הטמון בפרט שכל קרבן על המזבח נשרף יחד עם עצי המערכה:
הקרבנות נחלקים לסוגים שונים, ולכל סוג הלכות המיוחדות לו לגבי אופן הקרבתו על המזבח. ולפי ביאור הרמב"ן שהוזכר לעיל מובן, שלכל סוג קרבן יש דינים מיוחדים משום שדוקא הם מתאימים לתכליתו של קרבן זה – מה צריך קרבן זה לעורר באדם המקריב, איזה "חלק" מ"עצמו" צריך האדם להקריב לקדוש־ברוך־הוא, בהתאם לגורם של קרבן זה – כפרה על חטא, נדבה, וכדומה.
וכפי שמוכח מפירוש הרמב"ן עצמו, שגם הפעולות הכלליות שהוא מונה – "שריפת הקרב... וזריקת הדם" – אינן מתבצעות בכל הקרבנות. בקרבן
הערות
- 31. ואולי גם הא "שביטל הושע כו' שלא יעלו ישראל לרגל" (שם ל, סע"ב. וראה לקו"ש שם הערה 62). אבל אינו דומה לכריתת עצים למערכה המכשיר את עבודת הקרבנות שהיא מטרת הבית (רמב"ם ריש הל' בית הבחירה (אבל ראה שם: וחוגגין אליו ג' פעמים). וראה בארוכה לקו"ש שם ע' 54 ואילך ובהערה 70).
- 32. ראה גם אוצר בלום לע"י תענית שם (במשנה).
- 33. ראה לקו"ש שם בארוכה ביאור בגודל המצוה.
- 34. להעיר ממשנ"ת בלקו"ש שם (ע' 55 והערה
- 35. פרשתנו א, ט.
- 36. ראה פרש"י וירא כב, יג ד"ה תחת בנו (מב"ר פנ"ו, ט).
- 72. שי"ל שאי"ז הכשר לבד. ע"ש. אבל מובן, שלגבי הקרבת הקרבנות ממש ה"ז רק הכשר.
בראשית רבה נ״ו:ט׳ - הטקסט מספריא
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר (בראשית כב, יג), מַהוּ אַחַר, אָמַר רַבִּי יוּדָן אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, יד): וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וגו'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אַחַר כָּל הַדּוֹרוֹת, יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר רַבִּי יִצְחָק כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵן נוֹטְלִין שׁוֹפָר וְתוֹקְעִין בּוֹ וְנִזְכָּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מוֹחֵל לָהֶם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ רוֹאֶה אֶת הָאַיִל נִתּוֹשׁ מִן הַחֹרֶשׁ הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ בְּחֹרֶשׁ אַחֵר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהִסְתַּבֵּךְ לַמַּלְכֻיּוֹת, מִבָּבֶל לְמָדַי, מִן מָדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. (בראשית כב, יג): וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ, רַבִּי בַּנְאִי אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם הֱוֵי רוֹאֶה דָּמָיו שֶׁל אַיִל זֶה כְּאִלּוּ דָּמוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּנִי, אֵמוּרָיו, כְּאִלּוּ אֵמוּרָיו דְּיִצְחָק בְּרִי, כַּהֲדָא דִתְנַן הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ חִלּוּפֵי זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֱוֵי רוֹאֶה כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי אֶת יִצְחָק בְּנִי תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הִקְרַבְתִּי אֶת הָאַיִל הַזֶּה תַּחְתָּיו, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים ב טו, ז): וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו, כַּהֲדָא דִתְנַן כְּאִמְּרָא כְּדִירִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּאִמְּרָא תְמִידָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. תַּמָּן אָמְרֵי כִּוְלַד הַחַטָּאת. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא כְּאִמּוּר דְּלָא יְנַק מִן יוֹמוֹי.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.