270
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
המילואים היה משה מעמיד את המשכן ומפרקו48. ולמרות שכבר התחילו לבצע את העבודות של ימי המילואים "אין קרויה עבודה אצל עבודת כהנים"49.
ביום השמיני למילואים "בחודש הראשון... באחד לחודש הוקם המשכן"50 – אז היתה "הקמתו לעמדה"51, והעבודה במשכן יכלה להתבצע לאחר מכן.
וזהו ההבדל בין שני האופנים של הקמת המשכן עצמו, בדומה להבדל52 שבין המשכן, שהיה בעיקר מנוחה לארון, אך הוא עצמו היה דירת ארעי – אהל, לבין בית המקדש, אשר היה דירת קבע, מקום מנוחה לכנסת ישראל.
רק מאוחר יותר, לאחר הקמת המשכן בשמיני למילואים ולאחר ביצוע מספר עבודות, שרתה השכינה בישראל, כנאמר בסיום פרשתנו53 "וכבוד ה' מלא את המשכן", שאז היה "וירא כבוד ה' אל כל העם"54.
וזוהי מעין המנוחה בבית המקדש השלישי, אשר "קודשא בריך הוא אמר ליה על כנסת ישראל... זאת מנוחתי עדי עד", וכנאמר בספורנו בסוף פרשתנו55 על הפסוק "ובהעלות הענן מעל המשכן": "וכל כך היתה שריית השכינה קבע במשכן שלא היה מסתלק כלל משם עד שהיו ישראל צריכים לנסוע, וזה לא היה בשילה ולא בבית ראשון ולא בבית שני".
וגם במשכן היה זה דוקא "כד ישראל עבדין רעותיה" בשלימות, שהרי התכלית של "תשרה שכינה בכם" התבצעה באמצעות "קרבנותיו ועבודתו"56 בשלימותם – גם של אהרן.
ואז מנוחת המשכן היא בשלימות, "משכן העדות – עדות לישראל שויתר להם הקדוש־ברוך־הוא על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם"57.
י. שלוש השלמויות
ועל ידי העיסוק בתורת הבית שבכל התקופות33 – משכן, מקדש ראשון ושני – (תורה), אשר על ידי כך "אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבנין הבית", וגורמים לכך שלא יהא, כביאור חז"ל58 "בנין ביתי בטל" (מצוות), על ידי כך ממהרים ומחישים את גילוי הבית השלישי בפועל, יגלה ויבוא משמים59,
הערות
- 48. ספרי נשא ז, א. תו"כ מכילתא דמילואים ספ"א. במדב"ר פי"ב, טו. פרש"י שמיני ט, כג. ובכ"מ.
- 49. ל' רש"י יומא ג, ב (ד"ה תחלה במקום). וראה צפע"נ עה"ת פרשתנו מ, לא.
- 50. פרשתנו מ, יז. 51. רמב"ן פרשתנו מ, ב. וראה פירושו צו ח, ב.
- 51.
- 52. ראה גם לקו"ש חי"א ע' 181 ואילך. וש"נ.
- 53. מ, לד־לה (באבער) ס"פ תצא. פסיקתא דר"כ ספ"ג. מדרש תהלים ט, ז. פרש"י ס"פ בשלח. ועוד).
- 54. שמיני ט, כג. ובפרש"י שם.
- 55. פסוק לו.
- 56. פרש"י שמיני שם. רמב"ן פרשתנו שם.
- 57. פרש"י ריש פרשתנו. ובתנחומא כאן: שהמשכן מעיד שהשכינה בישראל. ועד"ז בשמו"ר פנ"א, ד.
- 33.
- 58. תנחומא צו יד. ובכ"מ.
- 59. פרש"י סוכה מא, סע"א. ר"ה ל, סע"א. ועוד. וכ"ה דעת הזהר – ח"א כח, א. ח"ב נט, סע"א. קח, סע"א. ח"ג רכא, א. ובכ"מ.
במדבר רבה י״ב:ט״ו - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה. אֵי זֶה יוֹם, זֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ, יז): וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי זֵירָא מַהוּ בְּיוֹם, מִכָּאן שֶׁהֲקָמַת הַלַּיְלָה הָיְתָה פְּסוּלָה לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם. כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר, מוֹשְׁחוֹ וּמַקְרִיב וּמְפָרְקוֹ, אוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ וּמְשָׁחוֹ וְלֹא פֵּרְקוֹ. רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף אָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּכָל יוֹם הָיָה משֶׁה מַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ, אַחַת בַּבֹּקֶר וְאַחַת בָּעֶרֶב. רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל אוֹמֵר שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר הוּקַם, וַיָּקֶם, לְהָקִים. אַחַת לַתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְאַחַת לַמִּלּוּאִים, וְאַחַת לַתָּמִיד שֶׁל עָרֶב. נִמְצֵאנוּ לְמֵדִין שֶׁבְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה בַּאֲדָר הִתְחִילוּ יְמֵי הַמִּלּוּאִים, אַהֲרֹן וּבָנָיו וּמִשְׁכָּן וְכָל הַכֵּלִים לִמָּשַׁח. מִנַּיִן לַפֵּרוּקִין, אָמַר רַבִּי זֵירָא בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, בְּיוֹם שֶׁכָּלוּ הֲקָמוֹתָיו, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, בַּשֵּׁנִי נִשְׂרְפָה פָּרָה אֲדֻמָּה, בַּשְּׁלִישִׁי הִזָּה מִמֶּנָּהּ עַל הַלְוִיִּם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ח, ז): הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת, וְתַחַת הַזָּיָה שְׁנִיָּה שֶׁהָיוּ צְריכִין הַלְוִיִּם לְהַזּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ כֻּלָּם טְמֵאֵי מֵתִים בַּמֶּה שֶׁהָרְגוּ בְּעוֹבְדֵי הָעֵגֶל, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, כז כח): וְהִרְגּוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וגו' וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה וגו', צִוָּה הַמָּקוֹם לְגַלְּחָם בִּמְקוֹם הַזָּיָה שֶׁל יוֹם שְׁבִיעִי. משֶׁה נִתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן כָּל שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, טז): וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וגו', אַהֲרֹן וּבָנָיו נִתְקַדְּשׁוּ בַּשֶּׁמֶן וּבַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ח, ל): וַיִּקַּח משֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן וגו', מַעֲלָה נָטַל אַהֲרֹן יוֹתֵר מִבָּנָיו, לְפִי שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁיָּצַק עַל רֹאשׁוֹ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה מַה שֶׁלֹא עָשָׂה לְבָנָיו. מְשִׁיחַת אַהֲרֹן כֵּיצַד, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה משֶׁה מַפְשִׁיט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וּמַרְחִיצוֹ וְסָכוֹ בֵּין עֵינָיו. יִשְׂרָאֵל נִתְקַדְּשׁוּ בְּפָרַת חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט, ב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה וגו'. הַלְוִיִּם נִתְקַדְּשׁוּ בַּהַזָּיָה וּבַתִּגְלַחַת, בַּקָּרְבָּן וּבַתְּנוּפָה. בַּהַזָּיָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, ח): וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר. וּבַתְּנוּפָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, יא): וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה. הַמִּשְׁכָּן נִתְקַדֵּשׁ בַּעֲמִידָה וּבַפֵּרוּק וּבַמְּשִׁיחָה. בַּעֲמִידָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. בַּפֵּרוּק מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, כ): וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַע אֶת הַקֹּדֶשׁ. בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ח, י): וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ וגו', שׁוֹמֵעַ אֲנִי רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח הָיָה קֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, א): וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אוֹתָם, מַגִּיד שֶׁלֹא קִדֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֻּלָּם. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מִכֵּיוָן דִּכְתִיב (במדבר ז, א): וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, מֵאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר: וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְמִן קֵיסָרִין וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, חַד אָמַר מִשֶּׁהָיָה מוֹשֵׁחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חָזַר וְהָיָה מוֹשֵׁחַ כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְחַד אָמַר וַיִּמְשָׁחֵם, מְשִׁיחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְשִׁיחָה לָעוֹלָם הַבָּא, מַגִּיד שֶׁבִּמְשִׁיחָתָן שֶׁל אֵלּוּ הֻקְדְּשׁוּ כָּל הַכֵּלִים לֶעָתִיד לָבוֹא. וְדִכְוָתֵיהּ (שמות לו, יג): וַיְחַבֵּר אֶת הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אַחַת בַּקְּרָסִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות לו, יג): וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְמִן קֵסָרִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, חַד אָמַר מִשֶּׁהָיָה מְחַבֵּר כָּל אַחַת וְאַחַת הָיָה מְחַבֵּר כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְחַד אָמַר מַהוּ וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד, אֶחָד לִמְדִידָה וְאֶחָד לִמְשִׁיחָה. וַיִּמְשָׁחֵם, מְשָׁחָם מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים. רַבִּי יֹאשְׁיָה אוֹמֵר מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ לֹא מִבַּחוּץ וְלֹא מִבִּפְנִים. תֵּדַע לְךָ שֶׁאֵינָן מְקַדְּשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, יז): מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה וגו', הָא אֵימַת הֵן לַה', לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ.
רמב"ן על שמות מ׳:ב׳ - הטקסט מספריא
בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (בתורת כהנים סוף פרשת צו סימן קצא, ועוד) שֶׁהוּא יוֹם שְׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, טַעַם הַכָּתוּב שֶׁתָּקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וְיַעֲמֹד כֵּן וְלֹא תּוֹרִידֶנּוּ וְלֹא תְּקִימוֹ עוֹד, כִּי בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנוֹת הַלְוִיִּם יוֹרִידוּ אוֹתוֹ וְיָקִימוּ אוֹתוֹ. וְלֹא הֻצְרַךְ לְצַוּוֹת עַתָּה עַל הֲקָמַת שִׁבְעַת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כִּי אָמַר לוֹ מִתְּחִלָּה "וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר" (שמות כ"ו:ל'), וְכֵיוָן שֶׁפֵּרֵשׁ לוֹ עַתָּה כִּי בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן תִּהְיֶה הֲקָמָתוֹ לְעָמְדָה, הִנֵּה יָדַע כִּי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים יִצְטָרֵךְ לְהָקִים וּלְהוֹרִיד. וְאוּלַי הָיָה כֵן לְהַרְגִּיל הַלְוִיִּם בְּמַעֲשֵׂהוּ כִּי מִמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ, אוֹ הָיָה לְהַכְתִּיר הַיּוֹם בַּעֲטָרָה זוֹ:
וְנִרְאֶה לְדַעְתָּם כִּי בְּשִׁבְעַת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה מֵקִים אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וְעוֹמֵד כֵּן כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, וְכַעֲלוֹת הַשַּׁחַר הָיָה מוֹרִיד אוֹתוֹ וְחוֹזֵר וּמְקִימוֹ מִיָּד, כִּי הַכָּתוּב אָמַר "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה" (ויקרא ח לה), וְאֵין פֶּתַח לָאֹהֶל רַק בְּעֵת הֲקָמָתוֹ: וּכְבָר דָּרְשׁוּ (בתורת כהנים ויקרא א ה) "אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", בִּזְמַן שֶׁהוּא פָּתוּחַ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא מְפֹרָק, וְאָמְרוּ (זבחים נה:) שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קֹדֶם שֶׁנִּפְתְּחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ג ב) "וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", בִּזְמַן שֶׁפָּתוּחַ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנָּעוּל, וְכֵן בַּמִּשְׁכָּן, עַד שֶׁלֹּא הֶעֱמִידוּ הַלְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאַחַר שֶׁפֵּרְקוּ הַלְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן פְּסוּלִין. וְעוֹד, שֶׁהָיָה מַקְרִיב בּוֹ תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּמַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת בָּעֶרֶב:
וּבְוַיִּקְרָא רַבָּה (עי' במדבר רבה יב טו) רָאִיתִי, הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ שְׁנֵי פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "תָּקִים" (שמות מ':ב') "הוּקַם" (שמות מ':י"ז) "וַיָּקֶם" (שמות מ':י"ח), אַחַת לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְאַחַת לַמִּלּוּאִים, וְאַחַת לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְיִתָּכֵן שֶׁכָּל זֶה רְגִילוּת, לְהוֹדִיעַ עִנְיַן הֲקָמָתוֹ וְהַסֵּדֶר, וְלֹא יַעֲמִידֶנּוּ מְפֹרָק כְּלָל: וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר כָּאן "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ':ל"ד), עַל דַּעְתָּם הָיָה זֶה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, כִּי אָמַר "וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה" (שם פסוק לג), וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה הֲקָמָה זוֹ שֶׁל אֶחָד בְּנִיסָן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּכְבָר כָּתַב רַשִׁ"י (ויקרא ט כג) מַה שֶׁדָּרְשׁוּ (בתורת כהנים שם) "וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם", לְפִי שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה הַמִּשְׁכָּן וְהָיָה מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ וּמְפָרְקוֹ לֹא שָׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכְלָמִים וְאָמְרוּ לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כָּל הַטֹּרַח שֶׁטָּרַחְנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּינֵינוּ וְנֵדַע שֶׁנִּתְכַּפֵּר לָנוּ עֲוֹן הָעֵגֶל, אָמַר לָהֶם אַהֲרֹן אָחִי כְּדַאי וְחָשׁוּב מִמֶּנִּי שֶׁעַל יְדֵי קָרְבְּנוֹתָיו וַעֲבוֹדָתוֹ תִּשְׁרֶה בָּנוּ שְׁכִינָה:
וּבְפָרָשַׁת מִלּוּאִים (תורת כהנים שם) יָכוֹל הוּקַם הַמִּשְׁכָּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְשָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת" (במדבר ט טו), מְלַמֵּד שֶׁבְּיוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן שָׁרְתָה הַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה אַהֲרֹן. הִנֵּה יֹאמְרוּ בְּפֵרוּשׁ כִּי כִּסּוּי הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן בַּשְּׁמִינִי לַמִּלּוּאִים הָיָה, וְהוּא אֶחָד בְּנִיסָן, אִם כֵּן תִּהְיֶה כָּל הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת לְדַעְתָּם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. וְהָיָה זֶה מִפְּנֵי שֶׁהַכָּתוּב יְסַדֵּר כִּי צִוָּה הַשֵּׁם אֶת מֹשֶׁה שֶׁתִּהְיֶה הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן לְכַלּוֹתָהּ בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, וְאָמַר כִּי מֹשֶׁה עָשָׂה כֵן וְכִלָּה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה, וְאָז כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הָאֹהֶל, וְכֵן תָּמִיד. וְחָזַר הַכָּתוּב אֶל תְּחִלַּת הַדִּבּוּר אֲשֶׁר הָיָה לְמֹשֶׁה מִן הָאֹהֶל וְאָמַר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" (ויקרא א א), וְכָל זֶה בְּסֵדֶר נָכוֹן:
וְכִדְמוּת רְאָיָה לָהֶם מַה שֶׁכָּתוּב (במדבר ז א) "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן", וְאִם לֹא הוֹרִיד אוֹתוֹ מָה טַעַם בְּיוֹם כַּלּוֹת, כִּי בְּיוֹם אֶחָד הֵחֵל וְכִלָּה, וְהָרָאוּי שֶׁיֹּאמַר וַיְהִי בְּיוֹם הֵקִים מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְעוֹד, שֶׁאָמַר שָׁם "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ" (ויקרא ט ו), "וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם" (שם כג), וּמַשְׁמָעוּת זֶה שֶׁעֲדַיִן לֹא כִּסָּה הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּמ"מ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל מִלּוּאִים נִדְבַּר לְמֹשֶׁה מִשָּׁם כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת מִתְּחִלַּת סֵפֶר וַיִּקְרָא עַד וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי (שם ט א), אֲבָל לֹא הָיָה הֶעָנָן מְכַסֶּה אוֹתוֹ, וְהָיוּ סְבוּרִין שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה שָׁם מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם: אֲבָל בְּמִדְרַשׁ חָזִיתָ (קהלת א יב) מָצָאתִי, "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי", זֶה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְאִם כֵּן יִהְיֶה "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה מֵאֹהֶל מוֹעֵד" אַחַר "וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם וַתֵּצֵא אֵשׁ וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא ט כג כד), וְיִהְיֶה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ" (שם י ט) מִמָּחֳרַת, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁנִּדְבַּר לְאַהֲרֹן מֵאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶם לְמֹשֶׁה. וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם זֶה דִּבְרֵי הַכֹּל אוֹ הֵם דִּבְרֵי יָחִיד, כִּי עַל דִּבְרֵי ר' יִשְׁמָעֵאל נֶאֶמְרוּ שָׁם:
תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד לֹא פֵּרֵשׁ לוֹ בְּצַוָּאָה זוֹ כֵּיצַד סֵדֶר הַהֲקָמָה כַּאֲשֶׁר פֵּרֵשׁ בַּמַּעֲשֶׂה "וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו" (שמות מ':י"ח). וְהָיָה זֶה, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הֶרְאָה אוֹתוֹ הַהֲקָמָה בְּמַרְאִית הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר" (שמות כ"ו:ל'). וְכֵן קִצֵּר כָּאן וְאָמַר "וְשַׂמְתָּ שָׁם אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת" (שמות מ':ג'), וְלֹא הִזְכִּיר וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת, כִּי בְּהַזְכִּירוֹ "אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת" יָבִין זֶה, כִּי לֹא יִקָּרֵא הָאָרוֹן כֵּן רַק בִּהְיוֹת בּוֹ לוּחוֹת הָעֵדוּת. וּכְבָר נִצְטַוָּה מִתְּחִלָּה "וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שמות כ"ה:כ"א), וְלֹא הֻצְרַךְ כָּאן אֶלָּא לְצַוּוֹתוֹ בַּהַקְדָּמָה, כִּי תְּשׂוּמֶת הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת יַקְדִּים לְכָל הַכֵּלִים. וְכֵן קִצֵּר בְּעִנְיַן הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה, שֶׁכְּבָר צִוָּה אוֹתוֹ (שמות כ"ו:ל"ה) בְּאֵיזֶה מָקוֹם מִן הַמִּשְׁכָּן יַעֲמִידֵם. וְקִצֵּר בְּעִנְיַן לְבִישַׁת אַהֲרֹן וּבָנָיו, שֶׁאָמַר "וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֵת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ" (שמות מ':י"ג), וּבְבָנָיו אָמַר "וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנוֹת" (שמות מ':י"ד), כִּי כְּבָר צִוָּה אוֹתוֹ בִּפְרָט בְּסֵדֶר לְבִישָׁתָן (לעיל כט ה-ט), וְלֹא בָּא עַכְשָׁו אֶלָּא לְסַדֵּר לוֹ שְׁעַת הַלְּבִישָׁה שֶׁתִּהְיֶה אַחַר הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן כֻּלּוֹ. וְהִזְכִּיר כֻּתֳּנוֹת שֶׁבָּהֶן יַתְחִיל הַלְּבִישָׁה:
שמות רבה נ״א:ד׳ - הטקסט מספריא
מַהוּ הָעֵדֻת, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עֵדוּת הוּא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ סְלִיחָה לְיִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, עֵדוּת הוּא לְכָל הָעוֹלָם שֶׁנִּתְמַנֶּה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל אִשָּׁה וְחִבְּבָהּ יוֹתֵר מִדַּאי, כָּעַס עָלֶיהָ וְהִנִּיחָהּ, וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ אֵינוֹ חוֹזֵר עָלַיִךְ עוֹד. לְיָמִים שָׁלַח לָהּ וְאָמַר כַּבְּדִי אֶת פָּלָטִין שֶׁלִּי וְהַצִּיעִי אֶת הַמִּטּוֹת שֶׁבְּיוֹם פְּלוֹנִי אָבֹא אֶצְלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם פְּלוֹנִי בָּא הַמֶּלֶךְ אֶצְלָהּ וְנִתְרַצֶּה לָהּ וְנִכְנַס אֶצְלָהּ לַפָּלָטִין וְאָכַל וְשָׁתָה עִמָּהּ וְלֹא הָיוּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ מַאֲמִינוֹת, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְרִיחוֹת רֵיחַ בְּשָׂמִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעוּ שֶׁנִּתְרַצֶּה לָהּ הַמֶּלֶךְ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִבֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל וֶהֱבִיאָם לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וּקְרָאָן מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ו): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם חָטְאוּ, אוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֵינוֹ מִתְרַצֶּה לָהֶם עוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד, טו): אָמְרוּ בַּגּוֹיִם לֹא יוֹסִיפוּ לָגוּר, כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ משֶׁה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם מִיָּד סָלַח לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם הֲרֵינִי מְפֻיָּס שֶׁמָּחַלְתָּ לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הוֹדִיעַ לְעֵינֵי כָל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ עֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ הֲרֵינִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּתוֹכָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וּמַכִּירִין שֶׁמָּחַלְתִּי לָהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, שֶׁעֵדוּת הִיא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁמָּחַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לג בהעלותך שיחה ב מאותו ספר יומא ג, א
- לקוטי שיחות כרך לג פינחס שיחה ג מאותו ספר יומא ג, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה ב מאותו ספר שם ג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כב ימים אחרונים דחג הפסח שיחה א מאותו ספר יומא ג, ב
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יט מאותו ספר יומא ג, ב
- לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה ג מאותו ספר יומא ג, ב
- לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה ב מאותו ספר יומא ג, סע"א ואילך
- תורת מנחם ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה יומא ג, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ו כי כארץ תוציא צמחה יומא ג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת יומא ג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ח יומא ג, ריש ע"ב