153
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בתרומה למלאכת המשכן, כי בעבודת האדם להפיכת העולם לדירה לו יתברך72 הרי העבודה והעליה של כל חלק של העולם הוא באופן שונה73 – סוג שונה של תרומה, הן בהפרשה והן בהרמה.
ולפי זה מובן מדוע מקדימה התורה את הציווי "ויקחו לי תרומה" לפני "ועשו לי מקדש", ומדוע שם הפרשה הוא "תרומה", כי החידוש העקרי של הפרשה הוא התכלית של דירה בתחתונים בבנין המשכן, הנעשית על ידי פעולת האדם, בסדר מן הקל אל הכבד – הפרשה ותרומה, ורק לאחר מכן – מקדש. דוקא על ידי כך מתממשת התכלית המושלמת של בריאת העולם.
וזהו ענין התרומה, השראת השכינה על ידי הפרשת האדם באופן הנ"ל, לאחר ששרתה השכינה בזמן מתן תורה מצד הבורא (ואני המתחיל) – דוקא באמצעות עבודה, ודוקא אז שורה עיקר השכינה בתחתונים74.
בכך מובן גם מדוע נקראת הפרשה בשם "תרומה", כי השלימות והמעלה של כל עשר התרומות75 היא כפי שהיא מתבטאת בפרשתנו, שעל ידי התרומה – הפרשה והרמה, נעשה משכן – השראת השכינה על ידי פעולת האדם ועבודתו.
ח. המשכן – גילוי אלקות ב"מדבר" הרוחני
לפי גילוי זה ניתן להסביר כיצד בניית המשכן בפני עצמה, שלא רק כהכנה לבית המקדש, היא ענין נצחי76, שהרי התורה היא נצחית:
התחלת עבודת ה"מטה", ה"תרומה", דוקא בעת זו אינה רק משום שהיה זה לאחר מתן תורה, לאחר "במשוך היובל"77, שזהו הסימן לסילוק השכינה78, ואשר משום כך לא הורגש אז בגלוי "וירד ה' על הר סיני", אלא גם משום שזה היה במדבר:
המשמעות הרוחנית של "מדבר"79
הערות
- 72. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 161 ואילך.
- 73. ראה לקו"ש חי"א ע' 112 ואילך.
- 74. ראה המשך תער"ב שם (ס"ע תתקלה ואילך), דגילוי אלקות בדרך פשיטות בדוגמת – אינו שייך למנין דידן, כי שם הכוונה להדברים שהיו במשכן (ראה ראב"ע שם לפנ"ז ובפי' הקצר: הארון כו' אור השכינה כו' קרבן עוף ובהמה כו' שחיטה כו'), ולא הדברים של תרומת (נדבת) המשכן (שמהם נעשה המשכן וכליו). לעת"ל הי' בביהמ"ק שהוא השלימות ד(ועשו לי מקדש –) משכן ד"בביהמ"ק הי' התפיסה דאלקות בפשיטות ומי שהי' בביהמק"ד הי' בו הרגש אלקות כו'", ע"ש. משא"כ במ"ת (ראה בהנסמן לעיל הערה 58).
- 75. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 241 ואילך (סעיף ד־ח) דשלימות הענין דדירה בתחתונים הנ"ל מתבטאת בהענין דהפרשת תרומה וכל מתנות כהונה.
- 76. שעפ"ז יומתק זה שהמשכן הוא קיים לעולם (ראה הערה 43).
- 77. יתרו יט, יב־יג.
- 78. פרש"י שם, יג.
- 79. ראה לקו"ת ראה לב, סע"ב ואילך. ובכ"מ.
רש"י על שמות י״ט:י״ג - הטקסט מספריא
ירה יירה. מִכָּאן לַנִּסְקָלִין שֶׁהֵם נִדְחִין לְמַטָּה מִבֵּית הַסְּקִילָה שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת (סנהדרין מ"ה):
יירה. יֻשְׁלַךְ לְמַטָּה לָאָרֶץ, כְּמוֹ "יָרָה בַיָּם":
במשך היבל. כְּשֶׁיִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל קוֹל אָרֹךְ, הוּא סִימָן סִלּוּק שְׁכִינָה וְהַפְסָקַת הַקּוֹל, וְכֵיוָן שֶׁאֶסְתַּלֵּק, הֵם רַשָּׁאִין לַעֲלוֹת:
היבל. הוּא שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, שֶׁכֵּן בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְדִכְרָא יוּבְלָא, וְשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל שֶׁל יִצְחָק הָיָה (פרקי דרבי אליעזר ל"א):
ירה יירה HE SHALL SURELY BE CAST DOWN — From this we derive the law regarding those who are sentenced to be stoned that they have to be thrown down from the place of stoning, which was a spot of the height of twice a man’s stature (Sanhedrin 45a).
יירה means HE SHALL BE THROWN BELOW to the ground, the word being similar to, (Exodus 15:4) “He hath cast down (ירה) into the sea”.
במשך היבל WHEN THE RAM’S HORN SOUNDETH LONG — when the ram’s horn draws out a long sound that is a sign of the departure of the Shechina and that the Divine voice is about to cease, and as soon as “I” shall depart they shall be permitted to ascend [i. e. המה יעלו בהר is not obligatory, signifying, “they shall go up”, but it is permissive] (Mekhilta).
היבל — This denotes a ram’s horn, for so do they term, a ram in Arabia — יובלא (corresponding to the Hebrew יובל) (Rosh Hashanah 26a). The horn used here was that of Isaac’s ram (Pirkei DeRabbi Eliezer 31).
מצוטט ב־17 עמודים
תורת מנחם 16
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. ר"ד בעת קבלת-פנים* - ז' אדר-ראשון ה'תשי"א לקו"ש חכ"א ע' 153
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד. לקו"ש חכ"א ע' 153
- כב - שנת תשח"י - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י. לקו"ש חכ"א ע' 153
- כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תש"כ. לקו"ש חכ"א ע' 153
- ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשכ"א לקו"ש חכ"א ע' 153
- לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג לקו"ש חכ"א ע' 153
- מ - שנת תשכ"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"א ע' 153
- מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"א ע' 153
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"א ע' 153
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"א ע' 153
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"א ע' 153
- לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"א ע' 153
- נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"א ע' 153
- סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל לקו"ש חכ"א ע' 153
- סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א לקו"ש חכ"א ע' 153
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"א ע' 153
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ד ‹ בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל לקו"ש חכ"א ע' 153
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

