4
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
א) שהקדוש־ברוך־הוא הקים להם בתים כדי להגן עליהם ולהצילם מפני פרעה32.
ב) שפירוש המילה "בתים" כאן היא בנים, משפחות33, וזה היה שכרן של המילדות של "ותחיינה את הילדים": על סיוען בלידת ילדים יהודיים ובהקמת משפחות יהודיות, שלמו להן מדה כנגד מדה בבנים ובהקמת משפחותיהן שלהן34.
שני פירושים אלו מתאימים יותר, לכאורה, לפשוטו של מקרא, כי: א) המילה "בתים" מובנת לפי זה כפשוטה – או בתים גשמיים35, או במובן של משפחות, כפי שמוצאים במקומות רבים בתורה – ולא דוקא כרמז ל"בתי כהונה ולויה ומלכות", אשר צריך ללמדו מספר מלכים.
ב) לכאורה, מתאימים פירושים אלו יותר לנאמר "ויעש להם בתים" בלשון עבר, שכבר אז הוא עשה להן את הבתים36. ואילו לפי פירוש רש"י הוקמו הבתים – של כהונה ולויה – בתקופה מאוחרת יותר. ומלכות דוד הוקמה דורות רבים לאחר מכן.
ו. "וייטב" – טובה מיוחדת
ההסבר לכך הוא: רש"י שולל פירושים אלו בכך שהוא אומר את פירושו בסמיכות ובהמשך לפסוק הקודם ולפירושו "וייטב אלקים למילדות, מהו הטובה, ויעש להם בתים", והוא מצטט גם את המילים "ויעש להם". בכך, לא זו בלבד שהוא בא לפרש מהי הכוונה ב"וייטב", כיון שהדברים נאמרים בפסוק הבא – ולא בסמיכות ל"וייטב", אלא כוונתו היא גם להסביר את ההכרח שבפירושו ל"ויעש להם בתים".
אם כוונת התורה היתה לומר, שהקדוש־ברוך־הוא בנה להם בנינים כדי להגן עליהן ולהצילן, הרי א) צריך היה להופיע הביטוי "ויבן להם בתים"37, וכדומה. ב) אז לא היה
הערות
- 32. ראה פי' הקצר לראב"ע כאן: ויאמר הגאון כי עשה להם בתים שהסתירם שם ולא נמצאו. וראה מדרש הגדול כאן. ספר השרשים לרד"ק שורש בית "שהסתירם מפרעה שלא הרע להם כדרך שנאמר בירמי' ובברוך ויסתירם ה'" (ירמי' לו, כו).
- 33. ראה ראב"ע פרשתנו פסוק כ. פי' הקצר שם. רד"ק שם. חזקוני בפי' הא'. טור הארוך בפי' הא'. אברבנאל בפי' הא' (אלא שלפי פירושו לא קאי על המילדות העבריות).
- 34. ראב"ע בפי' הקצר שם. וראה רלב"ג כאן – הובא בשוה"ג להערה 38.
- 35. ראה לקמן הערה 37. וזהו שמפורש לשם ופסחתי עליכם מדלג הי' מביתו של ישראל לביתו של מצרי שהיו שרויים זה בתוך זה. ולהעיר מפרש"י בא (יב, יג): ופסחתי מדלג הי' מבתי ישראל לבתי מצרים שהיו שרויים זה בתוך זה.
- 36. והיינו באותו הזמן לפני יציאתם ממצרים, אבל אין הכוונה לפני לידת משה שהרי "לא היו למרים אלא ה' שנים" (שמו"ר פ"א, יג בתחלתו. וראה מפרשים שם).
- 37. אבל לפי פי' הרד"ק ומדרש הגדול (הנ"ל הערה 32) משמע שאין הכוונה לבתים כפשוטו, כ"א לענין ההגנה וההצלה. וראה פי' הרד"ק בירמי' שם. וראה פענח רזא כאן. ולפ"ז אין מקום ל"ויבן". אבל בפי' הראב"ע שם מהגאון משמע קצת שהכוונה לבתים כפשוטו.
שמות רבה א׳:י״ג - הטקסט מספריא
כְּשֶׁרָאָה שֶׁהֵם פָּרִים וְרָבִים, גָּזַר עַל הַזְּכָרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות א, טו): וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וגו'. מִי הָיוּ הַמְיַלְּדוֹת, רַב אָמַר כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ, יוֹכֶבֶד וֶאֱלִישֶׁבַע בַּת עֲמִּינָדָב. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, אִשָּׁה וּבִתָּהּ, יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם. וְלֹא הָיוּ לְמִרְיָם אֶלָּא חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁאַהֲרֹן גָּדוֹל מִמּשֶׁה שָׁלשׁ שָׁנִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוֹלֶכֶת הָיְתָה עִם יוֹכֶבֶד אִמָּהּ וְעוֹשָׂה צְרָכֶיהָ, וְהָיְתָה זְרִיזָה, שֶׁעַד שֶׁהַתִּינוֹק קָטָן הוּא נִכָּר. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כ, יא): גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וגו'. אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁפֶּרֶת אֶת הַתִּינוֹק, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מָלֵא דָּם, פּוּעָה שֶׁהָיְתָה נוֹפַעַת יַיִן בַּתִּינוֹק אַחַר אִמָּהּ. דָּבָר אַחֵר, שִׁפְרָה, שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל עָלֶיהָ. פּוּעָה, שֶׁהָיְתָה מַפִּיעָה אֶת הַתִּינוֹק כְּשֶׁהָיוּ אוֹמְרִים מֵת. דָּבָר אַחֵר, שִׁפְרָה, שֶׁשִּׁפְּרָה מַעֲשֶׂיהָ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה פָּנִים כְּנֶגֶד פַּרְעֹה, וְזָקְפָה חָטְמָהּ בּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ, אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ כְּשֶׁיָּבוֹא הָאֱלֹהִים לִפָּרַע מִמֶּנּוּ. נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ חֵמָה לְהָרְגָהּ. שִׁפְרָה, שֶׁהָיְתָה מְשַׁפֶּרֶת עַל דִּבְרֵי בִתָּהּ וּמְפַיֶּסֶת עָלֶיהָ. אָמְרָה לוֹ, אַתָּה מַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ, תִּינֹקֶת הִיא וְאֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלוּם. רַבִּי חֲנִינָא בַּר רַב יִצְחָק אָמַר, שִׁפְרָה, שֶׁהֶעֱמִידָה יִשְׂרָאֵל לֵאלֹהִים, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרְאוּ הַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (איוב כו, יג): בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה. פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה פָּנִים כְּנֶגֶד אָבִיהָ, שֶׁהָיָה עַמְרָם רֹאשׁ סַנְהֶדְּרִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כֵּיוָן שֶׁגָּזַר פַּרְעֹה וְאָמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, אָמַר עַמְרָם וְלָרִיק יִשְׂרָאֵל מוֹלִידִים, מִיָּד הוֹצִיא אֶת יוֹכֶבֶד וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְגֵרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מִשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשׁוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ גְּזֵרָתְךָ קָשָׁה מִשֶּׁל פַּרְעֹה, שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְאַתָּה עַל הַזְּכָרִים וּנְקֵבוֹת. פַּרְעֹה רָשָׁע הוּא וּגְזֵרָתוֹ סָפֵק מִתְקַיֶּמֶת סָפֵק אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת, אֲבָל אַתָּה צַדִּיק וּגְזֵרָתְךָ מִתְקַיֶּמֶת. עָמַד הוּא וְהֶחֱזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְהֶחֱזִירוּ נְשׁוֹתֵיהֶם. הֱוֵי פּוּעָה, שֶׁהוֹפִיעָה פָּנִים כְּנֶגֶד אָבִיהָ.
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך א ‹ ס לקו"ש חכ"א ע' 4
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.