222

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

צורך שלתוך השבעים תחדור דרגה אשר מצד עצמה היא נעלית ממיצרים ומגבלות של סדר ההשתלשלות של העולמות בריאה יצירה עשיה, ולפיכך היא נעלית יותר מ"התלבשות" בארץ מצרים –

זוהי נתינת הכח לשבעים הנפש, שגם בירידתן למצרים לא ישקעו בהעלם הגלות.

וזהו ההסבר לדעה שיעקב, שדרגתו היא "אצילות", מעל להשתלשלות, השלים את מנין שבעים הנפש, והשפיע עליהם51.

אך הדעה השניה מוסיפה – ובפרקי דרבי אליעזר מובאת רק דעה זו – שהקדוש־ברוך־הוא השלים עמהם את המנין: כיון שכל גלות מצרים היא כדי שדרגת האבות, ובעיקר דרגת יעקב בחיר שבאבות52 תחדור אל כל נשמה, אפילו לדרגה הנמוכה ביותר, הרי אי אפשר לעשות זאת באופן שבגלות53 מצרים תהיה ותורגש, אם כי בהעלם, דרגת יעקב, עולם האצילות. שאם כן, הגלות איננה העלם אמיתי, ובמילא לא יכולה להתבצע מטרת הגלות בשלימותה, כדלעיל54. ואילו כאשר השלמת המנין היא על ידי הקדוש־ברוך־הוא – סובב כל עלמין55 – הרי הוא יכול לרדת עם ישראל אל תוך הגלות, נכנס עמהם במנין, ולמרות זאת אין הוא "מורגש", כי בעצם הוא קדוש – מובדל ומופרש מהם. ולכן, אין זו סתירה56 להעלם הגלות, שהרי אין מורגש גילוי אלקות בנשמה.

ז. יוכבד – ספירת המלכות

ואילו הענין שיוכבד "השלימה מנין של ישראל במצרים", שהיא הביאה לידי השלימות במנין שבעים הנפש, הוא כדי שתהיה ותתגלה אצלם האמונה.

ההסבר לכך הוא: אשה רומזת, באופן כללי, לספירת המלכות, אשר יש בה שני ענינים קטביים: מצד אחד "רגליה יורדות..."57, וזוהי נתינת אפשרות לגלות. ומצד שני היא נקראת "ואמונה כל זאת"58 – מצד ספירת המלכות נובעת האמונה ש"מלכותך מלכות כל עולמים", שחיות ומציאות כל העולמות היא ממדת מלכותו יתברך.

וכך היה גם לגבי יוכבד: יוכבד נולדה בפתח מצרים, בשונה מהנפשות האחרות, אשר נולדו לפני כן, ודוקא היא היתה בתקופת קושי השעבוד. אך מצד שני – הגאולה הגיעה באמצעות

הערות

  1. 51. להעיר מגבורות ה' שם.
  2. 52. שער הפסוקים תולדות כז, כה. וראה ג"כ ב"ר פע"ו, א. זח"א קיט, ב. קמז, ב.
  3. 53. ראה תו"א (כד, א) "שבחי' מעלת ומדרגת האבות עצמם אינו שורה ומתגלה בנפש האדם בגלות".
  4. 54. להעיר מסה"מ תש"ו ע' 106, דאצל האבות לא הי' להם העלמות והסתרים מצד הגוף, דהגוף לא הסתיר על אור הנשמה כו'. ולכן לא הי' אפשר להיות העלי' למעלה משרשם.
  5. 55. ראה תו"א נז, ג. ובכ"מ.
  6. 56. להעיר מלקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 201.
  7. 57. ראה לקו"ת במדבר ג, ס"ב ואילך. ובכ"מ.
  8. 58. ראה לקו"ת נצבים נג, סע"ב. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.