86

שיחה ב

חיי

א. "בשעתא חדא, ביומא חדא, ברגע חדא"

ב"זהר" בפרשתנו¹ מוסברת אחת המעלות של בעלי תשובה על־פני צדיקים גמורים: אצל צדיקים, העבודה בהתעלות הרוחנית נעשית בצורה מסודרת ומדורגת מיום ליום ומדרגה לדרגה, כנאמר בפרשתנו² "ואברהם זקן בא בימים...", וכן בהפטרת השבוע³ "והמלך דוד זקן בא בימים...", עד הגיעם בעבודתם לשיא ההתקרבות והדביקות בה': ואילו אצל בעלי תשובה הרי "בשעתא חדא, ביומא חדא⁴ ברגע⁵ חדא⁶ קריבין לגבי קודשא בריך הוא".

בהערותיו לספר הזהר⁷ מתעכב אבי מורי על כך, ושואל: "לכאורה הוא שלא על הסדר, כי הוה ליה למימר

שרה ב

יומא שעתא רגע, שכל אחד רבותא מחבירו, בדרך לא זו אף זו. גם אם די ברגע חדא לאיזה צורך אמר שעתא ויומא"⁸?

והוא מבאר: "יש לומר יש ג' בחינות תשובה המגיעים במלכות, בזעיר אנפין, בבינה, כמו שנתבאר בלקוטי תורה בדבור המתחיל מה טובו⁹ עיין שם (שיש דרגה בתשובה שמהותה היא "סור מרע"¹⁰, המגיעה לדרגת המלכות, יש דרגה נעלית יותר בתשובה שמהותה היא "ועשה טוב"¹⁰, ומגיעה לדרגת זעיר אנפין. ויש דרגת תשובה נעלית אף יותר מכך, שהיא במהותה "בקש שלום"¹⁰ – לימוד התורה, והיא מגיעה לדרגת בינה). זהו בשעתא – במלכות הנקראת שעה, ביומא – בזעיר אנפין הנקרא יום, ברגע – בבינה".

ב. שלוש הדרגות בתשובה קשורות ליחידות זמן שונות

במבט ראשון נראה, שלפי הסברו של אבי מורי הכוונה בשלושת הביטויים "בשעתא, ביומא, ברגע"