77

ז. הוכחה למפרע

לפי כל האמור לעיל מובן מדוע נאמר בגמרא "שלא יאמרו אין ממש בראשונים":

אילו לא היה אברהם עומד, חלילה, בנסיון העקדה, ניתן היה לחשוב – "יאמרו" – שהוא עמד בנסיונות הקודמים משום שהם תאמו לשכלו – שכל דקדושה, אך "איני יודע"⁴⁶, לפחות, אם היתה כאן מסירות נפש ממש.

ואילו עמידתו של אברהם אבינו בנסיון העקדה הוכיחה למפרע שגם בנסיונות ה"ראשונים" הוא עמד מתוך מסירות נפש ממש, מתוך התמסרות מלאה והתבטלות מוחלטת⁴⁷.

ח. כוח מסירות הנפש – ירושה

זהו ההסבר לכך ש"פתיחת הצינור בעולם" למסירות נפש נעשתה על ידי נסיון העקדה ולא על ידי הנסיון של אור כשדים:

המשמעות של "פתיחת הצינור" למסירות נפש היא, שאברהם אבינו הוריש לישראל את כח מסירות הנפש האמיתית, עד כדי כך, שזהו רצונו האמיתי של כל יהודי – "לרצונכם" ממש⁴⁸. ולכן כאשר יהודי מוסר את נפשו לקדוש־ברוך־הוא, ואפילו באופן שכלפי חוץ ניתן לחשוב שיש כאן חישוב הגיוני כלשהו – הרי הוא עושה זאת ממש מתוך מסירות נפש אמיתי – הוא מוסר את כל ישותו⁴⁹ לקדוש־ברוך־הוא, מעל לכל חישוב, כנסיון העקדה.

עד כדי כך שאדמו"ר הזקן אומר בשולחן ערוך⁵⁰, ש"טוב לומר בכל יום פרשת העקדה... וגם כדי להכניע יצרו לעבוד ה' יתברך כמו שמסר יצחק נפשו". והרי, לכאורה, כיצד ניתן להשוות בין עבודתו של כל יהודי "להכניע יצרו לעבוד ה' יתברך" לבין "מסר יצחק נפשו" – מסירות נפש מושלמת ביותר, כדלעיל?

אלא – משום שבאמצעות פתיחת הצינור של מסירות נפש ממש על ידי אברהם, הרי כל עבודה רוחנית של יהודי, שהוא זרע אברהם, בן ויורש של