71

הפירוש השני: "דבר אחר קודש הוא והיה אומר להקדוש־ברוך־הוא...", שהאמירה "אדנ־י אם נא..." לא היתה אל שלושת האנשים כהקדמה ל"יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם...", אלא אל הקדוש־ברוך־הוא, "להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים".

ו. על הפירוש השני הקשיים רבים וחמורים יותר

אך פירוש זה מביא רש"י כפירוש שני, כלומר, שהוא מתאים פחות לפשוטו של מקרא מאשר הפירוש הראשון¹⁹, כי:

א) מכך שלפני "יוקח נא..." אין נאמר שוב "ויאמר", מובן, כדלעיל בסעיף ד', ש"ויאמר אדנ־י... אל נא תעבור..." נאמר אל "שלושה האנשים".

ב) אין סביר לומר שכאשר היה הקדוש־ברוך־הוא אצל אברהם, ירוץ אברהם אל האורחים וישאיר את הקדוש־ברוך־הוא, ועל־אחת־כמה־וכמה שלא יבקש מהקדוש־ברוך־הוא לחכות לו²⁰.

ובנוסף לכך: מיד כאשר הגיעו המלאכים – "שלשה אנשים נצבים"³ – אשר אחד מהם בא כדי "לרפאות את אברהם"²¹ – יש לומר, שאברהם נרפא מיד, אף לפני שהכניסם²², כי רפואה הבאה באמצעות מלאך אינה דורשת זמן. וכיון ש"וירא אליו ה'" היה כדי "לבקר את החולה"²³, יוצא, שלאחר בוא המלאכים ורפואתו של אברהם, כבר לא היתה סיבה לכך שהקדוש־ברוך־הוא יהיה אצלו, ומדוע הוא ביקש אפוא "אל נא תעבור..." – להמתין לו...?

ולכן מביא רש"י פירוש זה "והיה אומר להקדוש־ברוך־הוא" כפירוש שני, כי עליו מתעוררים קשיים רבים וחמורים יותר מאשר על הפירוש "לגדול שבהם אמר".

ז. "קודש הוא" – הבסיס לפירוש השני

לפי האמור לעיל מובן מדוע את המילים "בלשון זה הוא חול" אומר רש"י בסוף פירוש הראשון, ואילו את המילים "קודש הוא" הוא אומר מיד בתחילת פירוש השני –

כי מפשטות הפסוקים מוכח,