408

שיחה ג

אגרת

א. באגרת התשובה – רמז לשורש התהוות המלאכים בדרגות

השונות

בפרק הרביעי של אגרת התשובה¹, כאשר מסביר אדמו"ר הזקן שהמלאכים נקראים בשם "אלקים" מפני ש"יניקת חיותם היא מבחינת חיצוניות... ושם אלקים הוא בחינת חיצוניות...", הוא מציין בענין זה שלושה פסוקים²: "כי ה' אלקיכם³ אלקי האלקים..."⁴, "הודו לאלקי האלקים..."⁴, "ויבואו בני האלקים להתייצב..."⁴.

אבי מורי מבאר בהערותיו על ספר התניא⁵, ששלושה פסוקים אלו הם כנגד שלוש דרגות של מלאכים: שרפים, חיות ואופנים^*, אשר התשובה ג

בשלושת העולמות⁶: בריאה (שרפים),

יצירה (חיות), עשיה (אופנים). והוא

מוסיף: "והתהוותם הוא .. מג' בחינות

אותיות...", שגם האותיות ("בחינת

חיצוניות"), שמהן מתהווים המלאכים,

נחלקות לשלוש דרגות: "מחשבה

בבריאה, דיבור ביצירה, מעשה

בעשיה".

מן ההוספה ניכר, שבהביאו שלושה

פסוקים "לנגד הג' בחינות מלאכים",

אין אדמו"ר הזקן מתכוין לרמוז רק

לשלוש דרגות המלאכים, המתהווים

משם אלקים ונקראים בשם זה, אלא,

בכוונתו לרמוז, שגם בשם אלקים

(בחינת האותיות), המהווה אותם, יש

שלוש דרגות: השם "אלקים" הכתוב

בפסוק הראשון ("כי ה' אלקיכם אלקי

האלקים...") מורה על אותיות

המחשבה שמהן מתהווים המלאכים

שבעולם הבריאה. השם "אלקים"

הכתוב בפסוק השני ("הודו לאלקי

האלקים...") מורה על אותיות הדיבור

שמהן מתהווים המלאכים שבעולם

היצירה. והשם "אלקים" הכתוב בפסוק

השלישי ("ויבואו בני האלקים

להתייצב...") מורה על אותיות המעשה