369

שבקטנים, ואף בטף, מאמינים בני מאמינים⁵⁸, כי נקודה זו אינה תלויה בהבנה והשגה שכלית, אלא בעצם הנפש של כל יהודי.

ב) המצוה לא נאמרת לכל יחיד, אלא למקהיל – למלך – כי החיזוק האמיתי של היהודי והתעוררות הנקודה היהודית, נקודת האמונה, עד כדי השפעה במשך "כל הימים" אינה אפשרית בכחות עצמו, אלא על ידי⁵⁹ המלך, שהוא הנשמה הכללית של כלל העם⁶⁰.

ולפי זה מובן ענין נפלא במצות הקהל: אין היא משפיעה רק לתקופה מסויימת, כפי שנאמר לגבי עליה לרגל⁶¹, אלא על "כל הימים אשר אתם חיים על האדמה", כי זה קשור לדרגת היחידה שבנפש, שאין בה כלל שינויים.

יא. הבאת הטף גורמת להתעלות מביאיהם

בנוסף לכך מבארת התורה שבעל־פה (הגמרא ורש"י) את אשר "מופלא ומכוסה טמיר ונעלם" בתורה שבכתב⁶², שיחד עם גילוי וחיזוק האמונה על ידי המלך, צריכה נקודה זו גם להתגלות, עליה להשפיע ולעורר את כחות הנפש הפנימיים, וענין זה מתבצע על ידי עבודת היחיד. בכך אין כולם שווים, אלא כל אחד בדרכו – "אנשים ללמוד וכו'".

ולאחר מכן ממשיכה הגמרא ואומרת, שעל ידי הבאת הקטנים והכללתם במצות הקהל יחד עם המלך, נוצרת התעלות מיוחדת – "שכר" – בכחות הנפש הפנימיים של "מביאיהן". ואולי יש לומר שזה יותר מכפי שמושג על ידי עבודתם העצמית.

יב. מצות הקהל בימינו – הבאת ה"טף" ברוחניות להתכנסות יהודים

מכך נלמדת ההוראה למעשה: למרות שמצות הקהל אינה מתקיימת עתה בפועל, כל עוד בית המקדש לא נבנה, בכל זאת "התורה היא נצחית", ובעבודה הרוחנית של היהודי קיימת מצוה זו גם בזמן הזה ובכל מקום.

יש לדאוג לכך שבמיוחד במשך ימי חג הסוכות יתכנסו יהודים רבים ככל האפשר ביחד, בלי להתחשב במצבו של יהודי זה או אחר, כולל ה"טף", ועל־אחת־כמה־וכמה היהודים החייבים בכל המצוות אלא שהם מן הסוג של "טף" לגבי ידיעותיהם בתורה ושמירת המצוות – גם אותם יש לכלול בהתכנסות יהודים.

ולמרות שייתכן שברמת ידיעותיו לא הגיע "טף" זה לחינוך, ואפילו אין הוא מסוגל להבין את משמעות התורה והמצוות והיהדות – בכל זאת, על ידי הבאתו לכינוס של יהודים, אשר "אכל