ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה ג

363

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ג

חגה"ס

א. מצות הקהל – כולל הטף

לגבי מצות "הקהל"¹, אשר זמן קיומה הוא במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות², בתחילת ימי חול המועד³ מוצאים ענין מיוחד שאינו קיים במצוות אחרות בתורה: מצות "הקהל" מקיפה את כל ישראל, כולל טף, כנאמר⁴ "הקהל את העם האנשים והנשים והטף...".

בכלל אין מוצאים שקטנים יהיו שותפים מדאורייתא במצוה יחד⁵ עם כל ישראל – ורק ב"הקהל"⁶ כוללת אותם התורה יחד עם כל ישראל.

ויש לומר, שבענין מיוחד זה במצות הקהל מתבטאת הנקודה העיקרית

ג בתוכנה ומשמעותה של מצות הקהל, כדלהלן.

ב. חובת השתתפות הטף בהקהל מוטלת על מביאיהם

כפי שנראה בפשטות, מוטלת חובת השתתפות הטף בהקהל על האב (והאם) שיביאום, ולא על הטף. כנאמר בגמרא במסכת חגיגה⁷ "טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן"⁸.

ולפי זה צריך להיות, שגם כאשר הקטן הוא במצב שבו כגדול הוא פטור ממצות "הקהל" (כגון: חרש, סומא וכדומה), הוא נכלל בחובה זו כקטן, מפני שהחובה אינה מוטלת עליו, אלא על האב להביאו ואין חשיבות למצב שבו נמצא הקטן⁹.

ולפי זה אין מובן: נאמר בגמרא במסכת קידושין¹⁰ לגבי מצות הקהל, שאף אילו לא ציוותה התורה במפורש על חובת נשים במצוה זו, ניתן היה ללמוד זאת על ידי קל־וחומר מן הקטנים – "טפלים חייבים – נשים לא כל שכן":

הערות

1. בפרטי מצות הקהל המובאים בהשיחה – ראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע טז. פרשה יו"ד. אנציקלופדי' תלמודית ע' הקהל, וש"נ. חוברות "הקהל" למחברים שונים.
2. סוטה מא, א. וראה פרש"י שם ע"ב ד"ה מאימת. תוד"ה כתב שם. ע"א.
3. לשון הרמב"ם הל' חגיגה פ"ג ה"ג ("שהוא תחלת ימי חולו של מועד") לענין "אימתי היו קורין" [ובתחלת הפרק לעצם המ"ע של הקהל כתב "בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל". ואכ"מ]. וראה לקוטי לוי"צ – אגרות־קודש ע' רמה ואילך. שם ס"ע רס ואילך.
4. וילך לא, יב.
5. משא"כ המצוה דושננתם לבניך (ואתחנן ו, ז) וכן מצות סיפור יצי"מ "והגדת לבנך (בא יג, ח) – ש(נוסף לזה שאינו מודגש שזהו לטף – הרי) זה חיוב מיוחד על האב בנוגע לבנו, משא"כ הקהל שנכללים בהמצוה דכל ישראל.
6. ולהירושלמי ריש חגיגה גם "בראיית פנים אפי' קטן חייב". אבל ג"ז ילפינן מהקהל.
7. ג, א.
8. וראה טורי אבן שם, אי על האב או אף על הב"ד. וראה המקנה קידושין לד, ב בתוד"ה ואנא אמינא.
9. כמ"ש במנ"ח מצוה תריב. ולכאורה מהטו"א שם לא משמע כן, מדמספקא לי' בקטן שאין לו קרקע. וראה לקמן בפנים.
10. לד, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.