277

"ובחרת בחיים" איננה אמירה בלבד, אלא באמצעותה הקדוש־ברוך־הוא מראה לישראל ("אני מורה לכם") בגשמיות את ה"גורל הטוב", עד אשר רואים בעיני בשר (מפעם לפעם, לפחות) שבאמצעות עשיית טוב זוכים ל"חיים" כפשוטם²³, כך שאפשרית הנחת יד על "גורל הטוב" – אפשר למששו בידיים – וזה מאמת לישראל שעשיית טוב היא "גורל הטוב" ו"חלק החיים".

ז. ההסבר לשינוי בין לשון המשל לנמשל

בכך אפשר להסביר גם את השינוי שבלשון רש"י – במשל הוא אומר "ואומר לו את זה ברור לך", ובנמשל, בפרשו את הפסוק "ה' מנת חלקי וכוסי...", הוא אומר²⁴ "לומר את זה קח לך":

הזירוז של האב, לאחר ש"מעמידו על חלק היפה", הוא בדיבור בלבד, ויוצא שהבחירה עצמה שייכת לגמרי לבן. לכן אומר האב "את זה ברור לך", על הבן בעצמו לבחור את "חלק היפה", שהאב מורה עליו.

לעומת זאת, אמירת הקדוש־ברוך־הוא "ובחרת בחיים" היא באופן של "הנחת ידי על גורל הטוב"²⁵ – ה"גורל הטוב" כבר נבחר ונכרך בישראל, ולא נותר להם אלא לקחת אותו – את זה קח לך.

ולכן משתמש רש"י בביטוי²⁶ "הנחת ידי... לומר את זה קח לך" (לא כמו במשל "ואומר לו..."), כי העיקר הוא "הנחת ידי...", והאמירה "את זה קח לך" מבטאת רק את מטרת הנחת ידי, את התוצאה של "הנחת ידי".

ח. הענין ההלכתי הנרמז בשינוי זה

בשינוי הנ"ל בלשון רש"י נרמז גם ענין הלכתי. כדי להבינו יש להצביע על דיוק נוסף בלשון רש"י: החלק היפה נקרא בנמשל בשם "גורלי", "גורל הטוב"²⁷, והכוונה בכך היא לרמוז, שאופן בחירת ישראל ב"חלק החיים" הוא כחלוקה על־פי גורל.

ובכך מובן שינוי הלשון שדלעיל בין המשל לנמשל ("ברור לך" לעומת "קח לך"), הרומז שיש הבדל בין הפעולה של "אדם האומר לבנו...", לבין גורל באופן של "הנחת (הקדוש־ברוך־הוא) ידי על גורל...", כדלהלן:

לגבי חלוקה בין שותפים באמצעות