239

רש"י הסביר זה עתה²⁷, ש"אין מיראין את האדם אלא בדבר שהוא יגור ממנו", ובדיוק כמו עצם החזרה למצרים, כך גם ה"דרך" למצרים היא לגבי ישראל "דבר שהוא יגור ממנו".

ז. ההסבר לדברי רש"י על

"והתמכרתם..."

לפי זה יובן גם פירוש רש"י על המילים שבהמשך הפסוק "והתמכרתם שם לאויביך" – "אתם מבקשים להיות נמכרים להם לעבדים ולשפחות", שמשמעותו שלא תרצו להימכר על ידי מוכרים אחרים, אלא בעצמכם, כפי שמסביר רש"י בקטע שאחר־כך.

שהרי, לכאורה, תמוה: זה סותר את פירושו שהם יובלו למצרים "בשביה", ולא במצב שיוכלו למכור את עצמם, אלא רק על ידי "מוכרים אחרים"?

וכן אינו מובן: אכן, מדוע מדגישה התורה "והתמכרתם" – ולא על ידי "מוכרים אחרים" – בעוד אשר בהמשך נאמר ש"ואין קונה" מפני ש"יגזרו עליך הרס וכיליון", ולא חשוב כלל מי ימכור אותם?

אלא ההסבר לכך הוא: כיוון שכל פרט מוסיף לתוכחה ענין בפני עצמו, כדלעיל, מסביר רש"י²⁸, שאין מדובר בפסוק על מכירה על ידי מי שמוביל את ישראל לשבי (שזוהי איננה קללה חמורה כל כך, ואין זה ענין בפני עצמו), אלא שהמצב בשבי נעשה גרוע כל כך עד אשר (א) "אתם מבקשים להיות נמכרים להם לעבדים ולשפחות" – אתם בעצמכם תירצו להימכר לעבדים ולשפחות על ידי בקשה מן השובים. ו(ב) יותר מכך: למי? – לאוביך"!

בכך מובן יותר פירוש רש"י על "ואין קונה – כי יגזרו עליך הרג וכיליון":

לפי האמור לעיל ניתן היה לחשוב, ש"ואין קונה" הוא רק המשך התוכחה הקודמת "והתמכרתם...", שאתם תירצו, עקב המצב הנורא, להימכר ל"אויבך", אך "ואין קונה" – וכך תישארו במצב הקודם.

לפיכך מסביר רש"י, שגם כאן אין מסופר רק על התוצאה הגרועה של "והתמכרתם...", אלא יש כאן גם קללה נוספת בפני עצמה, ש"ואין קונה" נובע מכך ש"יגזרו עליך הרג וכליון" – שיא של פורענות, ולכן נאמרים דברים אלו בסיום התוכחה.

ח. התכלית הנעלית – עבודת התשובה

כאמור לעיל (סעיף א), רומז רש"י, ביינה של תורה, כיצד דברי התוכחה