ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ג

150

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יגיע רק מן הקרובים המוזכרים בפסוק, ולא מאחותו או מאמו¹⁵.

ד. שני סוגי ההסתה של האדם מצויים בדרך כלל בקרובים

ההסבר לענין זה הוא: ההסתה "נלכה ונעבדה אלקים אחרים..." אפשרית בשתי דרכים: א) על ידי סיבות בשכל ובאמונה – אדם שהוא בעל כח השפעה על זולתו בעניני אמונה וכדומה, ומסיתו "נלכה ונעבדה אלקים אחרים". ב) עקב עסקי שכנות¹⁶ וידידות גדולה של האחד לשני בחייהם – יכול אדם לשכנע ולפתות את זולתו לעבוד עבודה זרה, גם ללא סיבות בהגיון ובאמונה¹⁷.

אך מובן, שגם הדרך הראשונה של "יסיתך... נלכה ונעבדה אלקים אחרים" כרוכה בדרך כלל בקירוב ביניהם עקב קירבת משפחה המאפשרת "יסיתך" לדבר חמור כל כך כעבודה זרה, ובמיוחד – "בסתר".

אלה הם, באופן כללי, שני הסוגים שמונה התורה: במקרה של "אחיך מאב או בן אמך מאם" – ההסתה בדרך כלל היא על ידי טעמים בשכל ובאמונה, ויותר מכך האב שיש לו השפעה רבה ביותר על בנו בעניני אמונה. ואילו במקרה של "בנך או בתך או אשת חיקך" ההשפעה אינה על ידי הסברים בשכל ובאמונה, אלא על ידי הקשר הקרוב שבין הילדים והאשה לבין האב והבעל, שהרי זהו ההיפך מהרגיל ש"בנך" או "בתך" או "אשת חיקך" ישפיעו בדרך של שכל ואמונה על האב והבעל לעזוב את עבודת ה' וללכת ל"אלקים אחרים אשר לא ידעת...".

אך כיון שגם הדרך הראשונה של יסיתך "בסתר", על ידי טעמים בשכל ובאמונה, רגיל בדרך כלל כאשר יש קירבת משפחה ביניהם, כדלעיל, לכן כוללת התורה את שני האופנים ביחד ובסדר מלמטה למעלה בקירבה: אחיך מאב (שהוא בעל משפחה כשלעצמו) – שהם קשורים ביניהם בהיותם יורשי האב, וכך הם באים במגע זה עם זה. בן אמך מאם – אליו הקשר חזק יותר, כי יש להם אם אחת, כפי שרואים במציאות¹⁸. יותר מכך – הקירבה והשייכות שבין בנך או בתך לאביהם. יותר מכך – הקירבה של "אשת חיקך"¹⁹. ומעל לזאת²⁰ – רעך אשר

הערות

15. ובפרט שהכתוב נאמר בסגנון של סיפור שבזה יותר מסתבר לומר שהוא מצד "דבר הכתוב בהווה". ראה לקו"ש שם ע' 143 ואילך (ס"ז) ובהערה 35 שם.
16. ראה פרש"י במדבר ג, כט. שם, לח.
17. ומובן שאי"ז מצד דיבורו (נלכה ונעבדה גו') לבד (ראה דעת זקנים מבעלי התוס' בשם הרב בכור שור), שהרי נאמר "כי יסיתך" שפרש"י "גרוי (אנרייצן)". וראה מלבי"ם לספרי כאן.
18. ראה קדושין פ, ב. ראב"ע ובעלי התוס' כאן. וראה וירא כ, יב. ולהעיר מפרש"י תולדות כז, כט.
19. להעיר מפרש"י חיי שרה כד, טז. ולהעיר דבר"פ אמור נאמר תחלה "לשארו הקרוב אליו" – אשתו (פרש"י) גם לפני "לאמו ולאביו".
20. באברבנאל מפרש שסדרם בכתוב הוא מלמעלה למטה בסדר הקורבא: אשת חיקך רחוקה מקורבת האדם מן האחים והבנים וזכר הרע באחרונה כו'. – אבל: א) זהו לפי פירושו ד"רעך אשר כנפשך" הוא רעך כפשוטו ולא האב. ב) גם לדבריו, צ"ל שבנך או בתך קרובים יותר מאחיך בן אמך אלא שלפירושו "יותר רחוק שיתפתה אדם מהם כי הם ראויים לקבל את מוסר האב כו'. ג) לפי' רש"י "פירש לך הכתוב את החביבין לך" – הרי נראה במוחש שהנאמר מאוחר בהכתוב חביב יותר.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.