114

שהלוחות בכלל שייכים לצבור, לכל ישראל, ופסולתם ניתנה למשה – "פסולתן שלך יהא" – הוא: בנתינת התורה בלוחות שניות נתחדש הענין של "מה פסולתן שלך אף כתבן שלך", כנאמר בגמרא בהמשך, ש"פלפולא דאורייתא" ניתנה למשה.

ויש לומר שזהו ההסבר הפנימי למילים "הרי עשאן למטה דבאותן של מעלה לא היה פסולת": התורה, כפי שהיא מצד למעלה, שהיא התורה שבבחינת לוחות ראשונות, היא בבחינת אחדות – אין בה חלוקה לפרטים, ומובן שאין בה ענין של פסולת (אלא – כולו פנים). כאשר יורדת התורה למטה, בבחינת לוחות שניות, שניתנו לאחר התשובה על חטא העגל (כלומר, חזרת ישראל בתשובה גרמה לכך שהלוחות ינתנו להם⁵⁷), אז ישנו ענין הדרגות השונות בתורה⁵⁸, עד לענין של "פסולת", כביכול – פנים ואחור⁵⁹.

ההסבר לקשר שבין "פסולתן שלך" לבין "כתבן שלך" – פלפולא דאורייתא⁶⁰ (והרי פלפולא דאורייתא שניתנה למשה היא נעלית ביותר, להיפך מפסולתן של לוחות) הוא: על ידי הלוחות השניות התחדש ענין היגיעה בתורה, כמבואר בהרחבה בתורת החסידות⁵⁹, וגם בכך יש שני הפכים: היגיעה באה עקב העלמות, הסתרים, קושיות וכדומה שהם "פסולת" לעומת עצם התורה, אך מצד שני דוקא על ידי היגיעה בתורה מגיעים לעיקר התורה, מעל לתורה כפי שהיא מצד עצמה, כפי שניתנה למעלה בנתינת הלוחות הראשונות, כמוסבר שם בהרחבה⁶¹.

וזהו ענין פלפולא דאורייתא שניתנה למשה⁶². הגמרא מכנה זאת "פילפולא בעלמא", ומצד שני אומרים שזוהי "הבנה וחריפות"⁶³ בתורה, דרגה נעלית וגבוהה ביותר בהשגת והבנת התורה, ש"נתן לו למשה והוא נהג בו טובת עין לישראל"⁶⁴.