258

"שנתנה האפשרות והרשות להלחם בישראל" – שהרי כאשר היו בני ישראל מוקפים, לפני כן, בעננים, היה בלתי־אפשרי להלחם בם.

עתה מובן דיוק זה⁵⁵: גם לאחר ש"נסתלקו ענני כבוד" עדיין נותר הענן שהגן על ישראל מפני אומות העולם בשעת מלחמה, אך הכנעני חשב, שכיוון שנסתלקו ענני הכבוד – הקדוש־ברוך־הוא כבר איננו מגלה כל־כך כבוד לישראל, הרי זאת הוכחה לכך ש"נתנה רשות להלחם בישראל", אך בקשר לאפשרות למלחמה לא חל כל שינוי⁵⁶.

ואין להקשות: כיצד ייתכן שהכנעני⁵⁷ יילחם בבני ישראל כאשר הם מוגנים על־ידי הענן? – שכן, חוצפתו הובילה אותו בפרט זה עד לכדי שטות ממש וכו', והוא חשב שבני ישראל ייצאו מתוך הענן כדי להלחם בו⁵⁸.

ובמיוחד לפי פירוש רש"י לפני־כן³³ שהכנעני כאן הוא עמלק – ועמלק הלוא היה זה אשר נלחם כבר קודם־לכן בבני ישראל "הנחשלים אחריך – שהענן פולטן"⁵⁹, אפילו כאשר "היו כל האומות יראים להלחם בכם .. קפץ וירד .. אף־על־פי שנכווה..."⁵⁹, והוא שוב התמודד עם ישראל באופן של "קפץ", ללא התחשבות בכך שהם היו מוגנים על־ידי הענן.

ו. שפים ומגהצים וגדלים עמהם, לא היה בזה צורך הכרחי

על ההסבר שלעיל אודות ההבדל בין "ענני כבוד" לבין עננים סתם, ניתן לשאול: הרי רש"י אומר¹³ ש"ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם .. ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם", ושני תפקידים אלו היו לכאורה בין הדברים הנחוצים כצרכי בני אדם, ולא ענין של כבוד בלבד?!⁶⁰

אך לאמיתו של דבר אין זו קושיא כלל. שהרי, בפשטות, אין רש"י מתכוון באמרו "ואף קטניהם .. היה גדל לבושן עמהם" להמשך תפקידיהם של ענני הכבוד⁶¹, כי מהו הקשר בין "גדל לבושן עמהם" לבין ענני כבוד?! – אלא שתוך כדי דברו על הלבושים,