132

הערות

1. 1. יב, טו.
2. 2. שמות ב, ד.
3. 3. משכיל לדוד בפרש"י. וכ"כ בחדא"ג מהרש"א סוטה ט, ב.
4. 4. ואין להקשות מה שמפרשו רש"י כאן אע"פ שהקושיא היא מהכתוב שלאח"ז – שהרי הוא פי' כתוב זה "והעם לא נסע גו'", ובפרט שבלא"ה בכגון דא (שהקושיא היא מאותו הענין ובפרט בהכתוב הסמוך) מפרשו רש"י – בכ"מ – בכתובים הקודמים, וכמדובר כמ"פ.
5. 5. סוטה שם.
6. 6. לכאורה זהו מקור פרש"י זה. אבל י"ל שמקורו בספרי כאן (ועד"ז הוא במכילתא בשלח יג, יט) "לפיכך עיכב לה המקום* שכינה וארון כהנים ולוים וישראל ושבעה ענני כבוד כו'" [ובתיב"ע (ות"י) טז: בההוא זכותא הוון כל ישראל אשתין רבוון כו' וענני יקרא ומשכנא ובירא לא זייעין ולא נטלין עד זמן כו'. ועד"ז הוא בתיב"ע פסוק יד]. ובפרט לפי הגירסא בכמה כת"י רש"י שמסיים: נתעכבה בשבילה שכינה וכל ישראל.
7. 7. ראה באר מים חיים (לאחי המהר"ל)* ודבק טוב בפרש"י.
8. 8. ט, יז ואילך.
9. . כ"ה בספרי הוצאת האראוויטץ. מכילתא שם וביל"ש כאן, עכב לה הקב"ה ארון ושכינה כו' ובספרי לפנינו: עיכב לה שכינה וארון כו'.
10. . ולפי' מובן בפשטות דיוק הנ"ל (הערה 4) שהרי דיוק רש"י הוא מהתיבות "והעם לא נסע" עצמן, שמשמעו שהוצרכו ליסע.