101

לפי כל ההסבר הנ"ל על דברי רש"י אינה קיימת הקושיה מלכתחילה, כי ב"בהעלותך את הנרות" הכוונה היא, שלמרות שהדלקת משה היתה תחילה, בכל זאת יש בהדלקת אהרן ביום השמיני למילואים ובמשך שנים־עשר ימים, ענין של חנוכת המנורה, וכך מובן מדוע נאמרו הדברים דוקא לאהרן – שלך⁸².

יא. חנוכת המנורה תמידית

מיינה של תורה אשר בפירוש רש"י:

לכאורה, עדיין בכל זאת אין מובנת באופן "חלק" לשונו של רש"י "שאתה מדליק ומטיב" – בהווה: אם "בהעלותך את הנרות" נכתב לאחר כל חנוכת הנשיאים, וחולשת דעתו של אהרן קשורה לזמן חנוכתם, צריך היה להיכתב "שאתה הדלקת והטבת"?

ההסבר לכך לפי פנימיות הענינים הוא: על־ידי כך מבוטא פרט נוסף בסיבה לכך ש"שלך גדולה משלהם": חנוכתם של הנשיאים היתה חד־פעמית, במשך שנים־עשר הימים, לעומת זאת, המעלה של חנוכת המנורה קיימת אצל אהרן תמיד, בכל פעם שהוא מדליק ומטיב את המנורה⁸³.

ההסבר לכך הוא: אדמו"ר הזקן מסביר⁸⁴ בענין חנוכת המזבח, שבדיוק כשם שכאשר מחנכים ילד נותנים לו ביום החינוך מתנות רבות, תוספת של קירוב כדי לחזק את כוחו בלימוד שלאחר מכן, כך היה גם בחנוכת המזבח, שהקרבנות שהוקרבו אז היו נעלים יותר מן הקרבנות שהוקרבו במשכן באופן תמידי, ולכן הביאו להשפעה של אור אלוקי נעלה יותר.

ייתכן לומר, שזהו הפירוש הפנימי ל"שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות": אצל הנשיאים היתה תוספת־האור של חנוכתם רק בשנים עשר הימים, ואילו על־ידי אהרן נעשית חנוכה – תוספת של אור השכינה – על־ידי ההדלקה וההטבה תמיד.

בכך מובנת גם לשון השבועה של הקדוש־ברוך־הוא "חייך..." – המצביעה על תוקף מיוחד – השפעה חדשה של אלוקות, כי מצד השפעת אלוקות שלפי סדר ההשתלשלות מוכרח להיות הבדל בין התחלת דבר וחנוכתו, שאז יש אור נעלה יותר, לבין ההשפעה שבאה בעקבות העבודה התמידית, ורק מצד אור שמעל להשתלשלות, הבא בדרך של שבועה – חייך – יכולה להביא גם ההדלקה התמידית של אהרן לתוספת של אור וגילוי שכינה כבשעת חינוך.