ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ה

87

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

סוג הקרבנות הראשון, הנרמז בכלים, במנחה ובקטורת שבהם, הוא הקרבנות שהקריבו לפני־כן, לפני המזבח שבמשכן: גם אז היתה הקרבת קרבנות, אך לא היה אז הענין של "ותצא אש מלפני הוי' ותאכל", המראה על השראת השכינה²⁷. הרמז לכך: בכלים ובקרבנות שבהם²⁸ (מנחה וקטורת) אין רואים שינוי בגלוי²⁹.

שונה מכך הסוג השני של הקרבנות (עולה חטאת וכו'), שהם בעצמם, או חלק מהם (חלב ודם³⁰) מוקרבים, וחל בהם שינוי על־ידי העלאה וזריקה על גבי המזבח, ותצא אש מלפני הוי' ותאכל, כדלעיל.

ענין זה נרמז גם במינים השונים שבשני סוגי הקרבנות: הקרבנות שבכלים, מנחה וקטורת, אינם ממין ה"חי", או³¹ שאין ניכרת בהם החיות, ואילו הקרבנות מן הסוג השני הם חי, כדי לרמוז שעל־ידי המשכן והמזבח נתחדשה המעלה של השראת השכינה בגלוי, ההופכת דומם וחולין לחי ולקדושה³².

ז. הרמזים שברש"י מחולקים לשני הסוגים הללו

המעלה שבמשכן ובמזבח לאחר מתן תורה נכללת, בפשטות, באמירה שבמתן תורה נהיו ישראל ל"ממלכת כהנים וגוי קדוש"³³, ולכן ניתנות להם גם³⁴ מצוות המקדשות את חפצת המצווה עצמו, שגם בן־חמש־למקרא מבין ו"רואה" שהם הפכו לקדושים.

הערות

27. רש"י שמיני ט, כד.
28. בלשון החסידות – כלי שמכסה ומעלים האור שבתוכו.
29. עפ"ז יומתק יותר מה שרש"י מביא רמז לכל פרטי קרבנות הנשיאים, מלבד ב"סולת בלולה בשמן למנחה" שלא הביא שום רמז (אף שבבמדב"ר ישנם כו"כ רמזים בזה)! כי [נוסף על מה שי"ל בפשטות, דהא שיש רמז בקרבנות הנשיאים מובן מזה שהכתוב מדייק להודיע מספר שלהם*, או קרבנות שיש בהם חידוש כמו קטורת (ליחיד כו' – דהיתה הוראת שעה (רש"י שם, יד)) וחטאת (לכפר על קבר התהום כו' – רש"י שם, טז) שאינה שייכת לנדבת המשכן (וראה רמב"ן (שם, יג) שגם החטאת הוראת שעה הוי. וראה רש"י שמיני י, טז־יז). משא"כ "סולת גו' למנחה" שאין בזה שום חידוש ושינוי שיכריח לומר – גם ע"פ דרש הקרוב לפשט – שיש בזה רמז] עיקר ההדגשה (והרמז) בקרבן זה הוא (לא כ"כ בגוף הקרבן, כ"א) בזה שהי' בכלי (וזה מפורש בקרא), כבפנים.
30. יחזקאל מד, טו. וראה לקו"ת פרשתנו כו, ב. ס"פ אחרי. ובכ"מ. ד"ה איזהו תרצ"ו (סה"מ קונטרסים ח"ב שעג, ב ואילך).
31. להדיעה ש"מור" שבקטורת מן החי הוא – ראה רמב"ן תשא ל, כג. ועוד.
32. להעיר ממדב"ר (פי"ב, יח): מה אם העגלות שנדבקו במלאכת אוהל מועד ניתן להם הווי' עד שיהיו קיימות לעולם כו'.
33. יתרו יט, ו.
34. משא"כ במצוות צדקה וכיו"ב שאין קדושה בהמעות.
. עפ"ז יומתק מה שהביא רש"י בהדבור־המתחיל גם תיבת "פר אחד", "איל אחד", כבש אחד" – נוסף על מה שי"ל, שבזה מרמז רש"י לפירושו לפנ"ז (שם, טו) "פר אחד – מיוחד שבעדרו", שמזה מובן, שגם ה"רמז" שב"פר אחד" (ועד"ז בהשאר) הוא לאיש מיוחד כו'. ולהעיר מרש"י פינחס (כח, יט) "פרים – כנגד אברהם כו', אילים – כנגד .. יצחק, כבשים – כנגד יעקב כו'". ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.